פרשת "שופטים" מציעה יסודות למשטר ערכי, יציב וצודק. הציווי הראשון בפרשה הינו "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ" (דברים ט"ז, י"ח). חברה חופשית אינה יכולה
'שׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים.' שׁוֹפְטִים אֵלוּ הַדַּיָּנִים. שׁוֹטְרִים אֵלוּ הַפַּרְנָסִים שֶׁמַּנְהִיגִין אֶת הָעֵדָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אִם אֵין שׁוֹטֵר אֵין שׁוֹפֵט. כֵּיצַד? כֵּיוָן שֶׁנִּתְחַיֵּב אָדָם בְּבֵית דִּין
"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ" (דברים טז, יח). על פי פשוטו של מקרא, מדובר במצווה להקים מערכת משפט ציבורית בכל עיר ועיר בישראל. חכמי
בפרשת השבוע מופיע הפסוקַ "אחֲרֵי ד' אלקיכֶם תֵלֵכוּ ובוֹ תִדְבָּקּון" (דב' י"ג, ה'-ו'). בעל ספר החינוך מבאר: "שנצטוינו לעשות כל מעשינו בדרך הישר והטוב בכל
חופש הבחירה הוא אחד המרכיבים החשובים והנפלאים של צלם אלוקים שבאדם, וכולנו נוטים להניח שאנו עושים בו שימוש סדיר ותדיר. אולם, בפועל אנו משתמשים
עולם התורה של הציונות הדתית מלא בדמויות מופת. בפינתנו החדשה נעסוק בפירות המעולים של בתי המדרש הדתיים לאומים – נכיר אישים ושיטות, וניגע
משעה שהרעיון היסודי של הבחירה החופשית הופיע בעולם – ניצבו בפניו אתגרים רבים. הוא הופיע בעולם גם מראשית התורה. הבשורה מרחיקת הלכת כי כל
אחת האמרות מעוררות המחשבה שמופיעה בתלמוד (פסחים סו, ע"א) קובעת לאמור: "הנח להם לישראל, אם אינם נביאים, בני נביאים הם". רוצה לומר: "כל ישראל" יש
בפרשת השבוע מגיעות שתי משמעויות לכאורה שונות של השורש "ראה" לידי ביטוי כמעט חופף. אנו משתמשים פועל זה כמבטא את חוש הראיָה, שכה חיוני לחיינו.
יעקב יצא מהשוק כשבידיו שתי שקיות ניילון. הוא עבר מדוכן לדוכן עד שמצא את העגבניות הזולות ביותר, ואת דמי האוטובוס החליט לחסוך. הדרך הביתה הייתה
