כל המאמרים במדור דברים

״האזינו״ – מובן מאליו שמדובר במטאפורה, שהרי אין לשמיים ולארץ אוזניים, ואין הם מסוגלים להאזין במובן הפשוט של המילה. מעבר לכך, המילה ״האזינו״ יונקת מאבר

”וְהַצֹּפֶה כִּי־יִרְאֶה אֶת־הַחֶרֶב בָּאָה וְלֹא־תָקַע בַּשּׁוֹפָר וְהָעָם לֹא־נִזְהָר וַתָּבוֹא חֶרֶב וַתִּקַּח מֵהֶם נָפֶשׁ… וְדָמוֹ מִיַּד־הַצֹּפֶה אֶדְרֹש” (יחזקאל ל״ג) כל הסימנים מראים כי בהיבט הביטחוני טרם

חז"ל מתארים את המפגש המרגש בין יעקב ליוסף לאחר עשרים ושתיים שנות פרידה: יוסף נופל על צוואר אביו ובוכה, ואילו יעקב, כפי שמביא רש"י, קורא

בואו נדבר על המשפט שאנחנו אומרים לילדים שלנו הכי הרבה בימים האלה: "שנה טובה". והאמת? אנחנו באמת מתכוונים לזה כשאנחנו מאחלים את האיחולים האלו למתבגרים

"הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי" (דברים לב, א) בספרו "אור החיים" שואל רבנו חיים בן עטר זצ"ל מדוע פנה משה גם לשמים וגם לארץ?

לכל דור האתגרים שלו בהתאם למציאות הסובבת אותו ושבה הוא חי, ולא דומה התמודדות של דור אחד לזו של דור אחר. דורות שהתמודדו מול עולם

ליום הולדתי האחרון, קבלתי מתנה מילדיי: הספר 'לחגוג את החיים', שכתב הרב יונתן זקס זצ"ל לאחר פטירת אביו, הכולל הגיגים אודות האדם, הקהילה, הדת, החיים,

לפני שנה, בימים האלה ממש, הגוף שלי כבר ידע שמשהו אינו כשורה. חום שבא והלך, הזעות לילה שהרטיבו את הסדינים, כאבים בצד שמאל ועייפות שלא

מסופר על חסיד אחד שנהג לתת לרבו חלק מרווחיו, וב"ה עסקיו פרחו ושגשגו. פעם אחת הגיע לבית רבו ולא מצאו, וכששאל היכן הוא השיבו לו

הנחיות הלכתיות לחיילי צה"ל ליום הכיפורים פורסמו בקובץ "הלכה כסידרה" מבית מדרשה של הרבנות הצבאית, ובמסמכים מפורטים של דגשים הלכתיים שהופצו בין החיילים ובין הרבנים