
אַיֶּכָּה?
בשעה שאדם וחווה התחבאו בין עצי הגן, פונה אליהם הקב"ה בשאלה: "וַיִּקְרָא ה' אֱלֹקִים אֶל הָאָדָם וַיֹּאמֶר לוֹ אַיֶּכָּה". וכי הקב"ה לא ידע

בשעה שאדם וחווה התחבאו בין עצי הגן, פונה אליהם הקב"ה בשאלה: "וַיִּקְרָא ה' אֱלֹקִים אֶל הָאָדָם וַיֹּאמֶר לוֹ אַיֶּכָּה". וכי הקב"ה לא ידע

בשעה טובה אנחנו חוזרים ומתחילים מ'בראשית', לקרוא מחדש את תורת חיינו, להתעמק ולמצוא בה השראה להתנהלותנו. במרכז הפרשה 'בריאת האדם' – ביום השישי, בריאה

ברצוני להתחיל בסדרת מאמרים על פרשיות השבוע לאור דרכו הפרשנית של מו״ר הרב יהודא ליאון אשכנזי (מניטו) זצ״ל. כפתיחה מאמר ארוך יותר ומפורט

שוב, נקרא מחדש ונלמד את חמישה חומשי התורה. לכאורה – סתירה לוגית. כיצד יהפוך הישן לחדש? כיצד ניתן ללמוד טקסט מוכר, מבראשית? תשובה לשאלה

בסיפורו של פרנץ קפקא "לפני החוק", מסופר על בן כפר שרוצה להיכנס בשער החוק, אולם הוא רואה שיש שומר גדל גוף ומצויד היטב העומד בשער

נער הייתי וטרם זקנתי, ובכל זאת, בכל עשרות המקומות שהתפללתי בימי חיי, ומבין כל אלפי המתפללים שראיתי, מעודי לא פגשתי אדם, ולו אחד, שהיה עצוב

אם התורה מוגדרת כאוסף המצוות המחייב של עם ישראל אזי כלל לא ברור מה מקומו של ספר בראשית בתוך הסדרה המכונת חמשה חומשי תורה.

מילה אחת שיש בה הכל- שיעור במנהיגות, בהתנהלות ציבורית, במידות ובענווה- 'נַעֲשֶׂה'. יכול היה הקב"ה להרשות לעצמו בשקט לכתוב בתורה 'אעשה אדם', ואף אחד לא

סיפור אכילת אדם וחוה מעץ הדעת הוא סיפור מופלא, שאין אנו יכולים לעמוד על טיבו באופן מלא. בשל העובדה שאנחנו כבר חיים לאחר האכילה מעץ

"אחרי החגים" כבר פה. כבכל שנה מצווים אנו "להתחיל מבראשית", תרתי משמע. שנה חדשה של התחלות ותקוות ותפילות לעולם טוב יותר, צודק יותר, מוסרי יותר.