כל המאמרים במדור לך לך

לאחר דרך רחוקה שעשו יחדיו אברהם ולוט, החלה מריבה בין הרועים. חז"ל הבינו שלא מדובר במריבה סתמית, אלא בסכסוך ששורשו בפער המוסרי שהיה בין הצדדים:

"וַיֹּאמֶר ה' אֶל-אַבְרָם, לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ… וַיֵּלֶךְ אַבְרָם, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו ה'…" (בראשית י"ב א'-ד'). אם נחשוב על כך, הרי

בפרשת לך-לך אנו שומעים על הריב בין רועי אברם לרועי לוט, ריב שבסופו נפרדות דרכיהם של אברם ושל לוט. כפי שיתברר כבר בהמשך הפרק, לא

בפרשה הקב"ה כורת עם אברהם את ברית בין הבתרים ומצווה אותו על ברית המילה. ברית המילה היא מצווה חד-פעמית, שתכליתה ליצור סימן בלתי הפיך בגוף.

הפסוקים הראשונים של פרשת לך לך השפיעו עמוּקות על מהותו של היהודי. מאז ומעולם הוא חלם לקיים מה שנאמר לאברהם: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ

בפרשתנו מצטווה אברהם למול את עצמו. "וירא ד' אל אברם ויאמר אליו: אני א-ל שדי התהלך לפני והיה תמים וגו'. ונמלתם את בשר עורלתכם והיה לאות ברית