
ייחוד הבורא באחידות הנבראים
מקובל לראות באברהם אבינו את המונותאיסט הראשון, כמי שהטיף לאמונה בבורא עולם אחד וייחודי אל מול חברה פוליתאיסטית שהאמינה בריבוי אלים. הדחף הבסיסי לאמונה באלים,

מקובל לראות באברהם אבינו את המונותאיסט הראשון, כמי שהטיף לאמונה בבורא עולם אחד וייחודי אל מול חברה פוליתאיסטית שהאמינה בריבוי אלים. הדחף הבסיסי לאמונה באלים,

הציווי הראשון לאברהם הוא "לך לך". ללכת!! לא לעמוד! להתקדם ולשאוף! האתוס של האומה הישראלית מתחיל אפוא בציווי האלוקי 'לך לך', בתנועה, בזרימה, בהליכה ובדרך.

פרשת הפרידה בין לוט ואברהם אנו למדים לראשונה על החשיבות של השלום והאחדות הפנימית ועד היכן עלולה להגיע מריבה בתוך המשפחה, במיוחד כשהיא מתחוללת על
ברית המילה מציבה לנגד עינינו יסוד מהותי שהוא רחב בהרבה מאשר המצווה עצמה. מעבר להיותה סימן ההיכר הגופני המובהק בגופו של זכר בישראל– היא היוותה

הפרשה פותחת בסדרת פרשיות שעוסקות באברהם, שפירוטן בא ללמד מסר חינוכי. כפי שקובע המדרש "אמר לו [=לאברהם] הקב"ה: שב אתה סימן לבניך" [בראשית רבה, פרשה

המשנה במסכת אבות מספרת על עשרה ניסיונות בהן נתנסה אברהם אבינו: "עשרה ניסיונות נתנסה אברהם אבינו ע"ה ועמד בכולם, להודיע כמה חיבתו של אברהם אבינו

הופעתו הפתאומית של אברהם בתורה עוררה את תמיהתם של כל פרשני המקרא ודרשניו. ללא סיפור רקע או נימוק, אברהם זוכה לדיבור אלוקי ולהבטחות עצומות. בשל

הציווי "לך-לך" מאפיין לא רק את אבי האומה, אלא את בני העם היהודי לדורותיו. בכל הדורות יהודים הצטיינו במסעותיהם על פני תבל. לעתים מרצון, למטרות

ניתן היה להבין את המריבה שהתגלעה בין רועי אברם ורועי לוט בפרשתנו כסכסוך אזרחי על שטחי מרעה, כדברי הפסוק: "וְלֹא נָשָׂא אֹתָם הָאָרֶץ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו

אברהם אבינו אינו מוצג בתורה כמייסדה של הדת היהודית. הוא גם אינו המונותיאיסט הראשון בהיסטוריה, קדמו לו חנוך, שם, עבר, ועוד. הוא גם לא היה