הכנסת אורחים בזמננו לבשה צורה אחרת: רגישות מתמדת לגרושות ולגרושים, לאלמנים ולאלמנות והזמנתם לצאת מהבדידות; שותפות בפתיחת השערים לגרי הצדק שבתוכנו, ועוד "גדולה הכנסת אורחין
מסורות שונות מספרות על לידת הבעש"ט, ובהן הגרסה המובאת בספר קהל חסידים החדש: "אביו של הבעש״ט ז"ל, רבי אליעזר ז״ל, היה דר בכפר, והיה מכניס
לליצנות הרפואית המשמשת כטכניקה המעוררת את המערכת של הצחוק הטבעי, השפעה על הרובד הפיזיולוגי, החיסוני. כשאנו צוחקים, שרירי הפנים נמתחים, הדופק עולה, קצב הנשימה
שש פעמים חוזר אברהם אבינו בשיחתו עם הקב"ה על מילה אחת- אוּלַי: "אוּלַי יֵשׁ חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר.. אוּלַי יַחְסְרוּן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם חֲמִשָּׁה.. אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם אַרְבָּעִים.. אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם שְׁלֹשִׁים.. אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם עֶשְׂרִים.. אוּלַי יִמָּצְאוּן
יש זמנים שצריך להתכנס על מנת להתמלא כדי שיהיה לנו אחר כך מה להעניק לכלל את השתלמותו האישית שילב אברהם אבינו עם פעילותו לקרב את
לאחר שהמלאכים מודיעים ללוט שסדום עומדת להיחרב, הוא מזרז את חתניו לצאת מסדום. אולם, החתנים זלזלו באזהרתו: "וַיֵּצֵא לוֹט וַיְדַבֵּר אֶל חֲתָנָיו לֹקְחֵי בְנֹתָיו… וַיְהִי
חילוקי דעות התגלעו בפרשתנו בין האבא והאימא של כולנו, אחרי ששרה ראתה "אֶת בֶּן הָגָר הַמִּצְרִית מְצַחֵק". רבו הפירושים על טיבו של צחוק זה, החל
במשך דורות רבים התגאה עם ישראל להיות ההפך מרודפיו. שני הפכים גמורים בפרשה. מחד גיסא, התורה הפליגה במעשי החסד של אברהם לפרטי פרטים. מאידך גיסא,
בחיי הציבור, כמו בחיי הפרט, מציאות החיים מזמנת לנו אתגרים ברמות קושי שונות מבלי שבחרנו בהם, שדורשים מאתנו להשתנות ומעמידים אותנו בניסיון – האם נצליח
סדום ועמורה מתוארות בפרשה כערים מלאות בחטא, עד כדי כך שלא ניתן למצוא בהן אף לא עשרה צדיקים. כאשר מתבוננים בפסוקים ומנסים לראות מה היה
