כל המאמרים במדור וירא

אנשי סדום הם סמל הרוע והשחתת המידות והמוסר. אלוקים מחליט להחריב את העיר כולה, ללא כל רחמים. על פי התורה, כולם שם היו שטופי זימה

אירועי שבת שמחת תורה תשפ"ד הבליטו באופן מיוחד את 'מסירות הנפש' הקיימת בעם ישראל האחד כלפי השני. מאות מקרים של אנשים שבאו מכל חלקי החברה

אברהם אבינו מתגלה בשלוש הפרשות העוסקות בו, כבעל אישיות ענקית. איש חסד ואמונה, הדואג לא רק לעצמו ולמשפחתו אלא לכל בני דורו. בפרשה הקודמת ראינו

מנהג עתיק יומין הוא בישראל לומר את פרשת העקידה בכל יום. מנהג זה מובא להלכה בסימן הראשון בשולחן ערוך, ונימוקיו בָּאִין עימו ב"בית יוסף" על

מאבקו של אברהם אבינו להצלת סדום מפני הפיכתה לא נתבאר כל צורכו, ובעיקר בשלושה תחומים. התחום הראשון הוא המוטיבציה של אברהם אבינו – מפני מה

אחת הדרמות המקופלות בפרשה עניינה בהפיכת סדום. דרמה זו מקפלת בתוכה שתי נקודות שיש לתת עליהן את הדעת. הראשונה היא תפילתו והשתדלותו של אברהם למען

מספרים שיהודי "דתי" עם כיפה וזקן פונה ליהודי "חילוני" בשאלה: "יהודי, איפה הזקן שלך?" וה"חילוני" משיב לו: "זקן, איפה היהודי שלך?" בסיפור קצר זה יש

  בסיפור של הארץ שלנו, של העמדות כלפיה, השאלה אם אתה 'חלק מהסיפור' או חיצוני לו היא קריטית לפני כמה זמן ראיתי סדרת יוטיוב של

הכנסת אורחים בזמננו לבשה צורה אחרת: רגישות מתמדת לגרושות ולגרושים, לאלמנים ולאלמנות והזמנתם לצאת מהבדידות; שותפות בפתיחת השערים לגרי הצדק שבתוכנו, ועוד "גדולה הכנסת אורחין

מסורות שונות מספרות על לידת הבעש"ט, ובהן הגרסה המובאת בספר קהל חסידים החדש: "אביו של הבעש״ט ז"ל, רבי אליעזר ז״ל, היה דר בכפר, והיה מכניס