כל המאמרים במדור וירא

פרשת וירא היא אחת הפרשות העמוקות והטעונות ביותר בתורה. היא נוגעת בשאלות הגדולות של קיום האדם: חמלה ומשפט, חיים וצמיחה, אמונה ומוסר. היא פותחת במעשה

  שאלה: צוות לוחמי שריון במילואים שמוצב על גדר הגבול ברצועת עזה, איתר ביום שישי בצהריים תקלה המשביתה את הטנק. הטנק הועבר לתיקון, והצוות שואל

מי שהיה לאחרונה בהופעה של עמיר בניון, בוודאי הבחין בכך שהוא בחר לפתוח את ההופעה באחד מהשירים האלמותיים ביותר שלו: 'שמחות קטנות'. השיר, שכתב והלחין

על גג בניין הצופה אל רבבות חרדים שעלו בשבוע שעבר לירושלים כדי לזעוק בקול “לא נתגייס – ואתם תמותו”, כשתפילת “אבינו מלכנו” מרטיטת לב זועקת

כבר תקופה ממושכת שביום חמישי, בסביבות השעה ארבע אחה"צ, מגיעות תמונות צובטות לב: הבן במדים, מחזיק פעוטה חייכנית. אני מברכת על כך שהקטנה נהנית מהרגע

 עכשיו, כשנסתלקה מעל ראשינו עננת החטופים שהעיבה על חיינו, עכשיו כשהמועקה הכבדה שלפתה את ליבנו ולא נתנה לנו מנוח הניחה לנו, עכשיו כשהסוגיה שרק העמיקה

"אסור למוכר או לקונה להונות את חבירו שנאמר וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך אל תונו…" (הלכות מכירה יב, א) – בהלכה זו

לפני כמה ימים נחשפתי לפוסט של אחת מהשדכניות המוכרות במגזר. כמובן שהפוסט מאשים אותנו הרווקות שאנחנו פמיניסטיות לא נגישות, שלא נותנות לאף אחד להתחיל איתנו,

בתחילת פרשת וירא נעלם שמו של אברהם, והתורה מכנה אותו בכינויים שונים: "אליו" , "והוא", "עליו", "עבדכם". שמו של אברהם "נעלם" דווקא לאחר תיאור ברית

לאחר תקופה ארוכה שבית ה' שוכן בשילה, אנחנו רואים בפרק ז' בשמואל א', מייד לאחר חזרתו של ארון ה' משבי הפלישתים, כי המשכן עובר לגבעה