כל המאמרים במדור וישב

בפרשת וישב מסופר שיוסף, על פי פקודת אביו יעקב, הלך לראות מה שלום אחיו (בראשית, ל"ז ט"ז). הפרשה מעוררת תמיהה גדולה על יעקב וכי לא

אנו, הנקראים יהודים על שם יהודה, נקראים כמוהו לגלות כנות, אחריות וערבות, ולהפוך כל ירידה ומעידה לתיקון ולעלייה אחרי שיוסף הופרד מאחיו "וְהוּרַד מִצְרָיְמָה", גם

שבח גדול יש בדבר, ליטול מדי פעם פסק זמן, וליהנות – בקדושה וטהרה – מעולמו של הקב"ה, גם בעולם הזה תיאור פרשת חייו של יעקב

כאשר יוסף הורד למצרים הוא נקנה על ידי סריס פרעה שר הטבחים בשם פוטיפר, שחיבב את יוסף: "וימצא יוסף חן בעיניו". הסיבה לכך היא "וַיַּרְא

  אנו חיים בעידן של פוסט-מודרניזם וקרייריזם ששם את ה'אני' וה'עכשיו' במרכז ההתעניינות והחשיבות, שמבליט את האישי על חשבון הכללי, את ה'מימוש העצמי' על חשבון

יש לחשוב כיצד ניתן לבנות מהלך המאפשר מחלוקות ומאבקים, ובד בבד אינו קורע את התשתית היסודית של האומה המשותפת במשך עשרים ושנים דורות השיטה פעלה

לא מספיק להיות אידיאליסטים, אוהבי א"י הנלחמים עליה במסירות, אם אחר כל משבר, נתפס לייאוש ולחדלון ההיסטוריה הישראלית רצופה משברים הבאים לאחר חורבן או כישלון.

  פרשתנו עוסקת כולה בהתרחשויות שבין יוסף לאחיו ובהשתלשלות האירועים הנגרמים עקב הורדתו של יוסף למצרים. זאת למעט הפסקה במהלך הפרשה בה עוסקת התורה בסיפורו

כל מה שצריך כדי לשנות את חיינו לטובה, זו רגישות חברתית למצבו של האחר, ואוזן קשבת התפנית בעלילה העצובה של השלכת יוסף לבור ומכירתו לעבד

אלימות, במובנים רבים, היא תולדה של "אילמות". היכן שמסתיימות המילים, מתחילים המעשים זה מתחיל מ – "וישנאו אותו ולא יכלו דברו לשלום" ומסתיים באופן זמני