כל המאמרים במדור וישב

ביום שלישי בשבוע שעבר תכננתי לקחת את הילדים שלי ולנסוע איתם לנחלים. כעבור שמונה דקות מתחילת הנסיעה, ליד צומת אלעד, מכונית עם נגרר עקפה אותי

יוכבד ליפשיץ, תושבת קיבוץ ניר עוז שנחטפה לעזה במתקפת הפתע על ישראל, אמרה לכתבים לאחר ששוחררה משבי חמאס, "הלכנו כמה קילומטרים והגענו לרשת מנהרות שמחוברת כמו קורי

הגבורה הנשית של זמננו עלתה ובלטה לנגד עינינו בתקופה שבין שמחת תורה לחנוכה השנה, והיא מחידושי המערכה הצבאית הנוכחית. תופעה זו מתחברת למקום המיוחד של

אם אין אני לי, מי לי אם מישהו עוד האמין שאווירת הפיוס בחברה הישראלית שפשתה עלינו כשהתותחים החלו לרעום תישמר גם לאחר שוך הקרבות, הוא

יניב סופן פרשת 'וישב' מפגישה אותנו שוב עם המענה המיוחד 'הנני' – המאפיין רבים וטובים בעמנו, החל מאבי האומה הישראלית, דרך יוסף הצדיק בפרשה ועד

הנה שאלה שנשאלתי: "שמי יעקב, ואני מאוד נהנה ללמוד את טוריו של הרב ב'שבתון'. יש שאלה שמטרידה אותי בכל פעם שאני לומד מסכת בכורות. איך

כאשר מקימים קבוצה חברתית חדשה, בין אם מדובר בארגון עסקי, משפחה או אומה, חברי הקבוצה יוצקים לתוכה תרבות. במקרה של ארגון עסקי, ניתן לראות את

חובה מוסרית של מדינת ישראל להשיב את מי ששלחה לשדה הקרב. לצערנו, בשבי חמאס נמצאים עדיין אזרחים וחיילים רבים. הם הובלו לשם כתוצאה ממחדל גדול

"וַיַּרְא יְהוּדָה וְאֶחָיו כִּי רַבּוּ הָרָעוֹת וְהַצָּבָא חוֹנֶה בִּגְבוּלָם וְיָדְעוּ דִּבְרֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר צִוָּה לַעֲשׂוֹת לָעָם לְהַשְׁחִית וּלְהַשְׁמִיד. וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ נָקִים הֲרִיסוֹת עַמֵּנוּ