כל המאמרים במדור מקץ

בשלהי שנת 2010, סמוך למועד חיבור מאמר זה, התעורר ביהדות אנגליה פולמוס ציבורי בשאלה אם עליה לנקוט עמדה מאוחדת של תמיכה במדינת ישראל, או שמא

"כמה כוחות ותעצומות גיליתי במשפחה שלו/ה… אתם חיזקתם ומחזקים אותי". אמירות כאלה, ודומות להן, נשמעות מפיהם של רבים המגיעים להלוויות, וכעת — לאזכרות של חבריהם

פרשת מקץ וחג החנוכה נפגשים כמעט בכל שנה, ובמבט ראשון נדמה שמדובר בשני מעגלים שונים: האחד – סיפורו של נער עברי שנמכר לעבד והופך לאיש

כפי שקורה אחת לכמה שנים, ראש חודש טבת חל השבת, וכך לשמחת החנוכה ולקדושת השבת מתווספת גם שמחת ראש חודש. מיוחד הוא ראש חודש טבת

קשה שלא לתת את הלב לעובדה שששת סדרי המשנה אינם כוללים מסכת חנוכה. עובדה תמוהה זו היא ללא ספק לא מקרית, ויש בה כדי לאתגר

ויהי מקץ שנתיים ימים, וטראמפ חולם. ובחלומו שבע מלחמות, וכמספר הזה שבעה פתרונות, הסכמי שלום הנכרתים בלילה ונבחנים באור. וכדרכם של מנהיגים, לא די להם

חג החנוכה הוא חג בתר מקראי, ובשל כך יהודי אתיופיה לא הכירו אותו.  רק בשנים האחרונות, הובאה מסורת החג אל כפרי אתיופיה. לפיכך, יש להבחין

חוק הגיוס המוצע גורם לסערה ציבורית: בין אלה הרואים בו תחילת פתרון שישנה את המציאות הקיימת כיום בתחום ההתגייסות של הציבור החרדי לצה״ל, ושעם יישומו

במבט ראשון, תיאורי הזמן שבתורה נראים לעתים מיותרים. אבל מבט מעמיק בהם מלמד שלא לחינם באו, והם מהווים נקודות ציון משמעותיות, לא רק בהיבט הכרונולוגי,