כל המאמרים במדור מקץ

דווקא אלו שהקטינו את עצמם – הצליחו לחולל מהפכות ולהוביל מהלכים גדולים כמה גבורה ואמונה, עוז וענווה יש במילה אחת אותה אומר יוסף לפרעה- 'בִּלְעָדָי'.

המבחן הגדול של האדם הוא היותו לא רק איש הגות – 'נאה דורש', אלא גם מיישם – 'נאה מקיים' לא כל מתכנן טוב זוכה להיות

בפרשתנו, מוצאים עצמם האחים במבוכה גדולה מול השליט המתנכר להם וחושד בהם בריגול. הם חוזרים לארץ כנען ללא שמעון הנתון בבית העצורים, ומוזהרים שלא לחזור

חשדות של אדם ברעהו הם חלק מחיי היום יום שלנו כבני אדם. חשדות נולדים על רקע הצירוף של כמה נתונים: האפשרות האנושית להסברים מרובים ומגוונים

חז"ל לא התעלמו מן הצורך של אדם להילחם ולהגן על עצמו, ועם זאת, העמידו את הדברים בפרופורציה נכונה שער הניצחון נמצא ברומא ובפריס. לא בירושלים.

חכמינו ז"ל קבעו כי "מצות חנוכה – נר איש וביתו" (שבת כ"א, ב), ולפיכך עלינו להדליק נר חנוכה בבתינו. קביעה זו נראית תמוהה לאור החשיבות

ריכוז כזה של כנות איננו מוצאים במקרא באף מקום. "כֻּלָּנוּ בְּנֵי אִישׁ אֶחָד נָחְנוּ, כֵּנִים אֲנַחְנוּ, לֹא הָיוּ עֲבָדֶיךָ מְרַגְּלִים …אִם כֵּנִים אַתֶּם, אֲחִיכֶם אֶחָד

התורה מתארת באריכות את שני חלומותיו של פרעה, פעמיים, בשינויים קלים והנה עיקריהם: "והנה מן היאור עולות שבע פרות יפות מראה ובריאות בשר ותרעינה באחו"

  כשביקש יצחק אבינו לירד למצרים נתגלה אליו הקב"ה ואמר לו: "אל תרד מצרימה, שכון בארץ אשר אומר אליך". באמירה "שכון בארץ" למדו במדרש [ב"ר סד] שהוטלו

פרשתנו פותחת בחלומותיו של פרעה אותם אין פותר לפרעה. היאך דוקא פתרונו של יוסף מוצא לו מסילות ללבו של פרעה ועבדיו? וכן, היאך אוזר יוסף