כל המאמרים במדור מקץ

הזמן אינו רק המחולל של הסיבות והאירועים אלא הוא מהווה בעצמו תנאי הכרחי להגדרת מעשה מסוים כמצווה בדומה לסיפורו של הכוזרי, חלום פרעה חזר ונשנה

פרשת וישלח, שהיא הפרשה של החזרה מן הגלות, הציגה בפנינו את הנסיונות שעליהם היה צריך יעקב אבינו ע"ה להתגבר כדי לזכות בשם ישראל ולאשרור הברכות

חז"ל הבינו שהפסוקים משלימים זה את זה, ולכן לא כל השחתת הזקן אסורה, אלא רק השחתה שמתבצעת באמצעות גילוח   בפרשת השבוע מספרת התורה, שפרעה

כמחצית מאוכלוסיית העולם המבוגרת, כמה מיליארדי אנשים, צפו במשחקי המונדיאל. הלב משתאה לנוכח האנרגיות הבלתי נגמרות שמשחק זה מרכז אליו. אכן, המפגש בין משחק הגמר

  בהדליקנו את נרות החנוכה נודה לה' על ששפר גורלנו ואנו מדליקים נרות במדינה יהודית ריבונית "וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל אָחִינוּ

השילוב של קיום החלומות עם הרצון להביא את האחים לתשובה שלימה, הם הכריעו את הכף להתנהגותו של יוסף הרמב"ן, בפירושו לתורה [בראשית מב ט] שואל: "יש

התדיר והשגרתי הוא הבסיס האיתן לעולמנו הרוחני בדרך כלל אדם מקדיש מחשבה רבה, כוחות גדולים, ומתעורר להתפעלות והתרגשות מדברים לא שגרתיים. מנגד, מעשים שגרתיים לא

כאשר הפרשנות מכילה מטען תרבותי, ברור מדוע פרעה ומשרתיו מקבלים את פרשנות יוסף "וַיְהִי בַבֹּקֶר וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא אֶת כָּל חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם וְאֶת כָּל

חנוכה חבוק וקשור באור – גם כזה שעל פניו לא קשור לאירועי החג. דרשות שונות הקשורות לחנוכה מצביעות על כתמי אור המשמשים בערבוביה עם החושך.

  הרעב מגיע, ויעקב שולח את בניו למצרים. אז מתאר אותם הפסוק: "וירדו אחי יוסף עשרה לשבור בר ממצרים". מיד לאחר מכן חוזר הפסוק לעסוק