כל המאמרים במדור ויגש

בעוד יום השואה עוסק בשואה במבט כללי, ביום הקדיש הכללי נהגו אומרי הקדיש להתמקד ביחיד שלזכרו נאמר הקדיש. להתמקדות ביחיד יש ערך בפני עצמו, ולפעמים

שאלה: לוחמים נדרשים לצאת לפעילות מבצעית כחצי שעה לפני כניסת שבת. הפעילות עתידה להימשך מספר שעות, ובמהלכה לא יוכלו להתפלל במניין או לסעוד סעודת שבת.

בשנת תש"ט החליטה הרבנות הראשית לישראל לציין את יום עשרה בטבת כ"יום הקדיש הכללי". יום זה נועד לאפשר לקרובי הנספים בשואה שיום פטירתם לא נודע, לנהוג במנהגי יום

"וְלֹא יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק לְכֹל הַנִּצָּבִים עָלָיו וַיִּקְרָא הוֹצִיאוּ כָל אִישׁ מֵעָלָי וְלֹא עָמַד אִישׁ אִתּוֹ בְּהִתְוַדַּע יוֹסֵף אֶל אֶחָיו" – שלושה יסודות עקרוניים שאנו

בשיאה של הדרמה המשפחתית רבת השנים והמכאובים העוברת על משפחת יעקב ובניו, כאשר יהודה ניגש אל יוסף ולוקח ערבות על אחיו והמשפחה, מתוודע יוסף אל

במפגשי יוסף עם אחיו הוא בוכה שלוש פעמים. בפעם הרביעית הוא כבר נופל על צווארי אביו: "וירא אליו ויפל על צואריו ויבך על צואריו". התבנית

תוכנית "אור מאופיר" היא מסגרת ישיבתית הפועלת כמכינה קדם-אקדמית ומכינה קדם-צבאית לצעירים יוצאי אתיופיה בישראל. המכינה פועלת בחסות ישיבת אור עציון בראשות הרב חיים דרוקמן

"וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי וְאַל יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה". כל עניינה של פרשת מקץ הוא

היינו מצפים כי האחים יבואו לסייע ליהודה במפגש הטעון. והנה, מן המתואר במקרא עולה שהאחים "התאדו" לחלוטין מן האירוע מפגש הפסגה שבין יהודה ויוסף נראה