כל המאמרים במדור ויגש

פעמיים בלבד מופיעה בתורה המילה "להתאפק", ובשתי הפעמים מדובר על יוסף המתוודע אל אחיו בפרשתנו. בהתאפקות של יוסף ניכר תהליך התיקון שהוא עבר. כל גלגולי

החדשות המסעירות, ה- breaking news בדבר אחיי יוסף שהגיעו זה עתה מארץ כנען עושות רעש גדול במצרים. "וְהַקֹּל נִשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה בָּאוּ אֲחֵי יוֹסֵף וַיִּיטַב

בפרשת ויגש, אנו מוצאים את הרגעים האינטימיים בהם יוסף בוכה ומגלה את השייכות שיש לו למשפחתו למרות שנות הניתוק. מילת המפתח של נאום יהודה, כפי

בחיי האומה ישנן תקופות מוצלחות של 'הארת פנים', שגשוג ושלוה, ויש גם תקופות של חורבן, גלות ו'הסתר פנים' החיים מזמנים לאדם מצבים שונים, חלקם מוצלחים

רבים מחכמי המשפט העברי, ראשונים כאחרונים, שוללים מכל וכל שעבוד גופו של אדם תמורת חוב רבים מהמעיינים בפרשת ויגש ממקדים את עיונם בראש הפרשה, במפגש

יעקב עוזב את ביתו לפגישה מרגשת עם יוסף בנו. בדרך הוא עוצר לעצירת ביניים בבאר שבע עיר אבותיו. לדעת רד"ק, מטרת העצירה הייתה על מנת

שמות הבאים מצרימה, נמנים בפרשה. קריאת הפסוקים מעלה שהחשבון בעייתי: "כָּל־הַ֠נֶּפֶשׁ הַבָּאָ֨ה לְיַעֲקֹ֤ב מִצְרַ֙יְמָה֙ יֹצְאֵ֣י יְרֵכ֔וֹ […] שִׁשִּׁ֥ים וָשֵֽׁשׁ: וּבְנֵ֥י יוֹסֵ֛ף אֲשֶׁר־יֻלַּד־ל֥וֹ בְמִצְרַ֖יִם נֶ֣פֶשׁ שְׁנָ֑יִם

התורה מבחינה בין היחס המכבד למי שזוכה להיות משרת ה' ובין הימנעות מהענקת זכויות יתר ומעמד-על כלפי שאר הציבור קשה להשוות בין שיטות כלכליות שונות,

כשביקש יצחק אבינו לירד למצרים נתגלה אליו הקב"ה ואמר לו: "אל תרד מצרימה, שכון בארץ אשר אומר אליך". באמירה "שכון בארץ" למדו במדרש [ב"ר סד] שהוטלו על

ישנן שתי גרסאות למה שקרה בעבר הנוראי, כפי שיוסף הצדיק מנסח זאת. האחת, באוזני שר המשקים, בבור במצרים – "כִּי גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים וְגַם