כל המאמרים במדור שמות

בסוף השבוע הקודם השתתפנו ביום עיון לציון עשרים וחמש שנים לאסון המסוקים, בבי"ס הר וגיא בקיבוץ דפנה, אירוע חינוכי ממלכתי שכלל פרק חינוכי בהשתתפות מאות

היסודות לחוסן הח ברתי והאדנים הערכיים, חייבים להיות מבוססים על נדיבות ולב כשהעם היהודי בא לבנות ולהקים במדבר את המבנה הציבורי הראשון שלו, מבקש מהם

פרשת משפטים עמוסה בעניינים של משפט; במצוות ובדינים מעולם המשפט העברי. הפרשה היא המשך ישיר למעמד מתן תורה, וקבלת עשרת הדיברות. תפיסה זו מושתת על

המשך קורות ישראל במדבר גורם לתהות על מידת כוונתם ב"נעשה ונשמע" תגובת ישראל "נעשה ונשמע" מופיעה בתיאור מעמד ברית סיני שבפרשת משפטים. הדברים מתפרשים בפשטות

שתי מצוות מוזכרות בפרשתנו בסמיכות ובאופן תמציתי: השמיטה והשבת. נתמקד תחילה במצוות השמיטה: "וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע אֶת אַרְצֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ, וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ וְאָכְלוּ

ברבות השנים רבו המקרים שבהם חרגה הביקורת על בית המשפט ושופטיו מגבולות המותר השמעת ביקורת היא מנשמת אפו של חופש הביטוי, "ציפור הנפש של הדמוקרטיה".

מבחני הזמן מאתגרים את האדם מול הנאמנות והמחויבות של הברית הנצחית, ולא תמיד בהצלחה נפש האדם מורכבת ויש בה ניגודים ומתחים בין מגמות ורצונות מנוגדים.

  כיצד יש להתייחס למשפט שעוסק בעובד מדינה שמואשם בעבירות על חוקי מדינת ישראל? הדיון בשאלה האם ראוי שתיעשה עסקת טיעון עם ראש הממשלה לשעבר

  דווקא ברגעים האלה כש"אין יותר מה להפסיד" האדם נבחן – את מי הוא עובד? בפרשה שלנו נזכר דין עבד עברי והתורה מתארת מצבים שבהם

התורה הייתה ערה גם למחיר הכבד שעלול להיות להלוואה "אם כסף תלוה את עמי. רבי ישמעאל אומר כל אם ואם שבתורה רשות, חוץ מזה ועוד