כל המאמרים במדור שמות

  כאשר הקהיל משה את כל ישראל כדי לצוותם על מלאכת המשכן, הוא בחר לפתוח באזהרה על שמירת השבת, וציין מלאכה אחת ספציפית: "לֹא תְבַעֲרוּ

בפתיחת הפרשה משה מקהיל את ישראל ומצווה אותם על השבת: "וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם … וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ

סיפור מעשי האומנות של בניית המשכן מלא חדוות יצירה וכולו מימוש והפיכת רעיונות אידיאליים של בניית בית להשראת שכינה בישראל למוחשיים. במהלך תיאור ההכנה וההלבשה

הנכון הוא לא להתבונן אל ה"אחר" אלא אל נפשנו פנימה מעשה מפורסם מחצר חסידותו של רבי יצחק מברדיצ'ב מתאר את תגובתו למנהגו של עגלון מסוים.

יש צורך להעצים את הקהילה, ההשתייכות אליה, החיים והעשייה בתוכה ארבעה מעגלי חיים קרובים מקיפים את האדם: המעגל האישי – הפרטי, המעגל המשפחתי, המעגל הקהילתי,

המתבונן בפרשתנו, אינו יכול שלא להתפלא מהחזרה הכמעט מילולית של פסוקים כפי שנאמרו בפרשיות תרומה תצווה. נשאלת השאלה – מדוע חוזרת התורה לפני התיאור של

המציאות המכוערת אותה אנו חווים מידי יום מבטאת ריב ומדון א.ד גורדון הבחין בכתביו בין שני סוגים של אמיתות – אמת של ידיעה ואמת של

בפרשתנו מסופר על רוח ההתנדבות של העם לתרום עבור בניית המשכן: "וַיָּבֹאוּ הָאֲנָשִׁים עַל-הַנָּשִׁים כֹּל נְדִיב לֵב הֵבִיאוּ חָח וָנֶזֶם וְטַבַּעַת וְכוּמָז כָּל-כְּלִי זָהָב וְכָל-אִישׁ

פרשת השבוע מקפלת בתוכה את אחת הטרגדיות הציבוריות הגדולות של דור המדבר, דור שלאחר החוויה המיסטית הנדירה של מעמד הר סיני, לאחר ששמעו את קולו

הפרשה פותחת במניין בני ישראל הנעשה באמצעות תרומה של מחצית השקל (שמות ל' י"ג). מהיכן צץ לפתע הצורך לתת מחצית השקל? בתחילת פרשת תרומה נאמר,