כל המאמרים במדור שמות

הריבון, בשבתו כמחוקק, בבואו להתקין נורמה התנהגותית, צריך ליתן דעתו לשאלה מה מטרת החקיקה. האם היא מתיישבת עם מטרות העל של השיטה? אין חקיקה נטולת

מתי מעט מדמויות המקרא זכו שתיקרא פרשה על שמם. שלוש מהן – אינן 'משלנו': יתרו, קורח ובלק (ואם תרצו, גם נח שקדם לאברהם העברי), לעומת

שבע שמות היו לו ליתרו ואחד משמותיו היה "יתר", לפי רש"י סיבת השם "יתר – על שם שיתר פרשה אחת בתורה: 'ואתה תחזה'". אלא שעל דברי רש"י

שתי מערכות יחסים משמעותיות יש לנו בחיינו- האחת אנכית והשנייה רוחבית. האנכית זו מערכת היחסים עם הורינו, הדור שמעלינו, והרוחבית היא עם רעינו, חברינו, בני

בתיאור מעמד קבלת התורה מתואר הר סיני שמתמר בעשן כבד מאש ה': "וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו ה' בָּאֵשׁ וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן

מיהו היועץ הטוב? תשובת התורה בפרשתנו מצביעה על כך כי יועץ טוב לא רק צובע בעוז את הפגמים, אלא, ובעיקר, מציע פתרון ישים. משה רבנו

מסכת סנהדרין מונה את ההרכבים השונים של בתי הדין שראויים לדון בעניינים שונים. המשניות מציגות הרכבים של שלושה דיינים, של עשרים ושלושה וסנהדרין של שבעים

אחד מתפקידיו החשובים של השלטון הוא לעשות צדק, למנוע עוול, ולהציל עשוק מיד עושקו. לשם כך קיימים המשטרה ובתי המשפט. עם זאת, במקרים רבים הם

"וַיַּעֲמֹד הָעָם, מֵרָחֹק; וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל-הָעֲרָפֶל, אֲשֶׁר-שָׁם הָאֱלֹקים" (שמות כ', י"ח). קסום בעיני הפסוק הזה, המעיד על נוכחותו הנסתרת של ה' בחיינו. לצד מהלך החיים

"שישה דברים מונעין נשיאת כפים", כותב הרמב"ם, כאשר אחד מהם הוא "העבירה" (הלכות תפילה טו, א). בדרך כלל אין אנו מונעים מאדם לעשות מצווה אחת