כל המאמרים במדור שמות

מוקדה של פרשת השבוע היא "שירת הים": פרק שירה מופלא, החושף משהו מעצמת הרגשות שחוו בני ישראל במעמד קריעת ים-סוף: "וברוח אפיך נערמו מים, נצבו

פרשת בשלח איננה רק סיפור ניסי של קריעת ים סוף. היא אחת הפרשות הפוליטיות, החינוכיות והקיומיות ביותר בתורה. היא מספרת את הרגע שבו עם נולד,

אני עומד על שפת ים סוף. האיום הקיומי שאיים לאבדנו קורס לנגד עיניי. ראיתי את המכות, את האדמה הרועדת ואת החושך הסמיך. ואז יצאנו, לא

פרשת בשלח, כשמה כן היא, היא פרשה של "דרך". היא מלווה את תהליך ההסתגלות המורכב של עם ישראל למעבר מחיי עבדות לחיים במדבר, ולהתמודדות עם

קִרבה היא אחד הדברים הנחשקים ביותר בחיינו. לעיתים אדם נוסע למרחק עצום מתוך תקווה או ידיעה ששם ימצא את תחושת הקִרבה הממשית לחייו: מישהו שמבין

״נשבע להרע ולא ימיר״ –  במילים אלה בחר דוד המלך לתאר את תכונות מי שראוי לגור במקום קדשו של הקב״ה. המפרשים כולם הסבירו שאין מדובר

השבוע הוזמנתי לשירות מילואים. במהלכו פגשתי חיילים וחיילות שלא ראיתי זמן רב. המפגש היה מרגש: שמחנו זה בזה. מתוך המפגש עלתה שאלה ישירה: האם אני

לאחרונה נחשף תיעוד מטלטל, שהוקלט בסתר, של יו״ר ארגון שמטרתו המוצהרת היא שוויון בגיוס. כפי שנכתב באתר הארגון: ״ערך השוויון כערך המרכזי למענו היא נלחמת,

בשיאן של המכות במצרים, לאחר מכות ברד, ארבה וחושך, ורגע לפני מכת הנוק-אאוט – מכת בכורות – מבקש ה' ממשה ומאהרון שידברו אל העם את

בחירת ד' בעם ישראל הינה אחת מאמונות היסוד של היהדות. רגע לפני כניסתם של בני ישראל לארץ נאמר, "הנסה א-לקים לבוא לקחת לו גוי מקרב