פרשת השבוע מפגישה אותנו עם משה ואהרון התובעים את שחרור עמם: "וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, אֶל-פַּרְעֹה, וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו כֹּה-אָמַר ה' אֱ-לֹהֵי הָעִבְרִים, עַד-מָתַי מֵאַנְתָּ לֵעָנֹת מִפָּנָי;
למה מתכוונת התורה באומרה שמטרת "יציאת מצרים" היא "ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים ואת אותתי אשר שמתי בם"? נחלקו
"ויוסיף דעת יוסיף מכאוב" – דברי חכמת קהלת ביחסו המורכב והעמוק לחכמה מהווים מצפן יסודי ביחס לאין ספור עניינים המקיפים את עולמנו. אנו מכירים את
בחצות הלילה משתוללת מגיפה בחוץ אבל תופעה משונה מתרחשת: רק הבכורות מתים. "ויהי בחצות הלילה וה' הכה כל בכור בארץ מצרים מבכור פרעה היושב
בני ישראל עומדים לצאת ממצרים, והנה משה מוצא לנכון לעמוד ולהשמיע באוזני העם ציווי שמתייחס לעתיד הרחוק יותר: "זָכוֹר אֶת-הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם
מתי יצאו ישראל ממצרים? קצת קשה לומר. מצד אחד – פרעה קורא למשה ואהרון בלילה, ומצווה אותם לצאת והם אמנם יוצאים בחיפזון. מצד שני, הפסוקים
בעיצומו של משבר הקורונה, סגר מתמשך, אבטלה, תחלואה גבוהה כשעדיין השפעת החיסונים אינה ניכרת, נערכת מדינת ישראל לבחירות הרביעיות תוך שנתיים. הציבור צמא להנהגה ערכית
מערכת הבחירות המתרגשת ובאה אלינו מעניקה הלנו הזדמנות נוספת לעיין באחת מסוגיות היסוד הדמוקרטיות, הזכות לבחור ולהיבחר, מנקודת מבט יהודית. למרות היעדרה של מלכות יהודית
הרב אלחנן פרינץ- מדריך ארצי במחשבת ישראל האמונה בחייו של היהודי אינה מתבטאת רק בקיום מצוות, אלא כוללת היא בתוכה את כל תחומי החיים והתנהגות
בפרשת "בא", עם יציאת בני ישראל ממצרים, באים לידי סיומם גם מכות מצרים אשר מהווים רכיב מרכזי בתהליך. המבט, לכאורה, כי תפקידם של מכות מצרים
