התיאור מזרה האימה של מכת ברד מהדהד בראשינו מזה אלפי שנים (שמות ט, כג-כד): "וַה' נָתַן קֹלֹת וּבָרָד וַתִּהֲלַךְ אֵשׁ אָרְצָה וַיַּמְטֵר ה' בָּרָד עַל
רבים סוברים שיש לחלק את עשרת הדברות לשני חלקים מרכזיים: חמש ראשונות מתמקדות במצוות שבין בין אדם למקום ומצד שני חמש האחרונות מתמקדות במצוות שבין
עשרת הדברות אשר ניתנו במעמד הר סיני ומובאים בפרשתנו מסתיימים בדיבר העשירי (פרק כ', יד') "לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ, לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ
אחד הדימויים המרגשים ומעוררי התפעלות על המחוייבות הא-להית הבלתי פוסקת לעם ישראל הוא נשיאתם "על כנפי נשרים" (שמות יט, ד). המכילתא דרבי שמעון בר יוחאי
מעמד מתן התורה בהר סיני התאפיין בפירוטכניקה רבת הוד והדר: "וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד וַיֶּחֱרַד כָּל הָעָם אֲשֶׁר
שתי בעיות עיקריות נדונות בספרות הפרשנית ואצל החוקרים בנוגע לשם 'קל וחומר'. האחת: חיבור 'מין בשאינו מינו', 'קל' הוא תואר השם ו'חומר' הוא שם עצם;
מה נותר מעשרת הדיברות? אחד מחכמי ימינו אמר פעם כי מכל עשרת הדיברות לא נותרו אלא שניים: "אנכי" ו"לא יהיה לך"… גם אם אמרה זו
דוד אלפקט לפני כ – 3,000 שנה עומד עם ישראל בתחתית הר סיני וזוכה לקבל תורה מן השמים. על אף מרחק השנים הרב, ידועים הם
אהרון פרנקל, פדואל זכה יתרו כהן מדין, הגר הראשון, שסיפורו קדם למתן תורה. באופן דומה גם בחג השבועות לפני קריאת פסוקי מתן תורה אנו קוראים
האם מה שהציע יתרו למשה רבינו שייך לתחום המסגרת או לתחום התוכן ? האם יש לקרוא את תרומתו של יתרו כתרומת יועץ ארגוני, או שהוא
