"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה. מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי". וכי אפשר לצוות על תרומה? האם עצם הציווי לתרומה איננו מבטל את יסוד התרומה? האם עדיין יקרא לזה
מהותה של התורה היא להתמודד עם מציאויות חדשות שמתהוות במהלך הדורות פרשת תרומה מציגה את כלי המשכן השונים ובתוכם הארון, שהיה הכלי החשוב ביותר במשכן.
בסוף השבוע הקודם השתתפנו ביום עיון לציון עשרים וחמש שנים לאסון המסוקים, בבי"ס הר וגיא בקיבוץ דפנה, אירוע חינוכי ממלכתי שכלל פרק חינוכי בהשתתפות מאות
היסודות לחוסן הח ברתי והאדנים הערכיים, חייבים להיות מבוססים על נדיבות ולב כשהעם היהודי בא לבנות ולהקים במדבר את המבנה הציבורי הראשון שלו, מבקש מהם
דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי בציור אנו רואים את בני ישראל כשכל אחד מהם
פרשת תרומה פותחת בהכרזה לאיסוף תרומות : "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ …". כאשר "ויקחו לי" משמעו:
פרשת תרומה פותחת את החלק השני של ספר שמות, העוסק כמעט באופן בלבדי בבניית המשכן במדבר. נושא זה נראה אמנם שייך יותר לספר ויקרא ועלינו
בפרשת תרומה נוכל למצוא זהב כסף ונחושת, תכלת וארגמן, כמו במגילת אסתר המתארת את הארמון במילים הלקוחות, ולא במקרה, מעולמו של המשכן: חור כרפס ותכלת,
הפצת ידיעות כזב ('פייק ניוז') היא תופעה אנושית שמלווה את האנושות משחר ימיה. הפצת ידיעות שקריות לחלוטין, או חצאי אמיתות, משמשות ככלי בידי בעלי אינטרסים,
בפרשת תרומה מתארת התורה את בניית המשכן. הפרשה פותחת: "…ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" (שמות כ"ה, א'-ג', ח'). בשאלת מיקומה של פרשת המשכן נחלקו הדעות,
