כל המאמרים במדור בשערי המשפט העברי

  בין המראות הקשים של מלחמת רוסיה-אוקראינה ניבטות, זעיר פה זעיר שם, גם קרני אור אחדות. אחת הבולטות שבהן היא הרגישות שמגלים יהודים בכל העולם

היה זה לפני כארבעים שנה. מו"ר הרב ד"ר אהרן ליכטנשטיין ע"ה עמד בהיכל ישיבת "הר עציון", ותיאר בצבעים עזים את מעשה המגילה. כתלמיד חכם שכל

  מלחמה היא הרע-מכל-רע. גם כאשר יש בה כורח או צורך. אין מלחמות שמחות. כל מי שחווה אי פעם את נוראות המלחמה, לא ישכח את

היה זה לפני כמאה שנה, שהראי"ה קוק הציב בעיני רוחו את הרבנות כמגדלור שישפיע מטובו וטיבו על חיי האומה הישראלית, בארץ ישראל ובעולם כולו. לשם

בתוך ים הציוויים של מלאכת המשכן, על כליה ומידותיה, מצוי אי קטן של ארבע פסוקים, רוויים בנחת ושלווה, השקט ובטח: השבת. "ואתה דבר אל בני

אשרינו מה טוב חלקנו. מאות רבנים, יש אומרים אלף, התכנסו בבנייני האומה ל"כבודה של תורה". הצטרפו אליהם כאלה שחתמו על "פשקעווילים" ודברי שטנה. מה נעים

  למי שאינו מורגל בהן, פרשת תרומה – כמו ארבע 'אחיותיה' החותמות את ספר שמות, עשויה להיראות במבט ראשון כמו קטלוג של "איקאה" או חוברת

ברבות השנים רבו המקרים שבהם חרגה הביקורת על בית המשפט ושופטיו מגבולות המותר השמעת ביקורת היא מנשמת אפו של חופש הביטוי, "ציפור הנפש של הדמוקרטיה".

"לא חשוב מה יאמרו הגויים. חשוב מה יעשו היהודים", אמר דוד בן גוריון. הוא צדק, אבל גם טעה. פרשת השבוע, מן הבודדות שנקראו על שם