בשני פסקי דין של בית המשפט העליון שפורסמו לאחרונה, העיר בית המשפט, אמנם בהערת אגב בלבד, שגם "סיקור אוהד" של איש ציבור במקומון או באמצעי
לא מעט ביטויים וצירופי לשון שמקורם בתנ"ך נשתגרו בלשון הרווחת והיו בשר מבשרה. ועד כדי כך, שלא מעט אנשים שעושים בהם שימוש תדיר שכחו (או
קיים מתח בין חירותו של אדם והאוטונומיה שלו, לבין ערכים אחרים, מקצתם פטרנליסטיים, כגון הרצון לשמור על חייו ושלמות גופו גם במחיר פגיעה בחירותו כגון
עולמו של המשפט העברי רווי במצוות, הנחיות ועצות טובות בענייני חינוך, המבליטות את מקומו הגדול והחשוב של תחום זה בחיים היהודיים. דומה, שכמעט ואין נושא
בעולמה של תורת ישראל שלובים הבניין והחורבן, האבל והשמחה, זה בזה. בליל הסדר רווי השמחה אנו מטיפים טיפות מן הכוס לזכור את המצרים שנספו בים.
השמירה על עקרון השוויון ומניעת הפליה הן מן הנושאים החשובים ביותר בתורת זכויות האדם בימינו. עיגונם ב"ערכיה של מדינת יהודית", בתורת ישראל ובמשפט העברי אינם
לכבודו של מור אבי עטרת ראשי, הרב מנחם הכהן הי"ו, בעל "תורת עם", בהגיעו לגיל "שיחה" לאיו"ש עמו"ש אחד מקולות הזעקה הנוקבים ביותר
חילופי שלטון הם אף פעם רגע לא קל. כך במיוחד, כאשר בעל שררה מעביר את כהונתו לבא אחריו בעל כורחו, או כאשר חבר כנסת נאלץ
שאלת שכרם של העושים בשירות הציבור ולמענו, וקשרי הון שלטון עולים מעת לעת על סדר יומנו. ולא אחת מתגלים בה פנים סותרות. כך, למשל, ברבים
המשא והמתן הממושך שמתנהל עם איראן בנוגע לתוכנית הגרעין שלה מעורר לא אחת פליאה, אם לא גיחוך, בעיני חלק גדול מהציבור. למרות חשיבותו הגורלית של
