המלחמה הבלתי נגמרת בדרום מעניקה לכולנו, ובמיוחד לראשי המדינה ומערכות הביטחון, שיעור גדול לחיים, גם בענווה גם בצניעות. שיעור, שלמרבה הצער ולמגינת הלב, טרם הופנם
רבים מדברי "הנאום האחרון של משה" בספר דברים, "משנה תורה", כוללים עשרות רבות של מצוות. כך גם בפרשתנו. לפי ספר החינוך, "יש בה שמונה מצוות עשה וארבע מצוות לא
יש שאלות שההיסטוריה או המציאות עונה עליהן, ללא צורך בתשובה מעשה ידי אדם. אחת מהן היא השאלה עתיקת יומין, שחוזרת אלינו מדי שנה, כמו בומרנג,
שעת פטירתו של אדם היא פעמים הרבה שעה של חשבון נפש. מעשי עלילותיו וגבורותיו של אדם עוברים לפניו כבני מרון. מן הסתם, הוא שמח על
כדרכה, בבואה לתאר את המנהיג האידיאלי שראוי להנהיג את ישראל, מקמצת התורה במילים. במילים ספורות, תמציתיות, מוצגת לפנינו דמותו של המנהיג הראוי ותנאי הכשירות הנדרשים
"מלכנו מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא מלך חפץ בחיים, אוהב שלום ורודף שלום ואוהב את ישראל עמו ובחר בנו מכל העמים. לא מפני שאנו
פרשת "חֻקַּת" גדושה באירועים ובנושאים רבים: מעשה הפרה האדומה ודרך ההיטהרות מטומאת מת; פטירתם של מרים ואהרון; חטא מי מריבה; וקידום פני מלחמה קשה עם
פרשת קורח נדרשה כמין חומר למחשבה שוב ושוב במהלך הדורות, לא רק כמעשה עבר אלא גם כלקח להווה ולעתיד. ניסיונם של בני עדת קורח שב
במוקדה של פרשת 'שלח' והפטרתה, ניצבים שני מעשי ריגול הרחוקים זה מזה ת"ק פרסה. בפרשה מתואר דיווחם של עשרה מהמרגלים על ארץ ישראל, שהביאה עימה
בעשרה מאמרות נברא העולם (אבות, א), אך הוא יכול להיחרב באחד. "מוות וחיים ביד הלשון" (משלי יח, כא) הורנו החכם באדם. ביד הלשון, ובחַד הלשון.
