כל המאמרים במדור בשערי המשפט העברי

פרשת השבוע, כמו חג החנוכה שסמוך לה דרך כלל, יכולים ללמדנו פרק מאלף במעשה אבות ובנים. בראשית הפרשה בא פסוק (לז, ב) – אחד מני

אחת התחושות החריפות שמלוות את העיון בפרשת ההכנה של יעקב למפגש עם עשיו אחיו היא תחושת הנרדפות, המרחפת מעל ראשו כצל שחור ומאיים. אכן, יעקב

כבר הזכרנו יותר מפעם את השיעור שלימד אותנו רבי יעקב הלוי איש ירושלים: אם חלילה באמצע שיעור, הצגה או קונצרט יעלה לפתע על הבמה חתול

"ואלה תולדות יצחק בן אברהם, אברהם הוליד יצחק". כפילות זו, לשם מה באה? בעקבות חז"ל, מביא כבר רש"י את המדרש שלפיו ליצני הדור היו אומרים

  הרב יונתן סאקס, שנפטר השבוע לבית עולמו, היה איש אשר רוח בו, רב מסוג אחֵר. ולא רק מפני שלצד רבנותו, היה בעל תואר דוקטור

  גם בחלוף אלפי שנים, לאחר הררי מלים שנכתבו עליה, נותרה דמותו של אבי האומה, אברהם אבינו, דמות פלאית, חידתית, מורכבת, קשה לפענוח. עד שדומה

  א.א. ניתוץ אלילים בע"מ. בית דין מוסמך לגיור. הנוסע הגדול. נון קונפורמיסט. יזם. סניגור. מצביא מהולל. עבד ה'. עמודו של עולם. אלה רק מקצת

  "וגם את נח באהבה זכרת". מלים אלה, מתוך תפילת הזיכרונות של ראש השנה עוד מהדהדות באוזנינו. וכמאליה עולה השאלה מה טעם דווקא לנוח נדרש

  הרב יהודה עמיטל העמיד תלמידים הרבה. הכריזמה הטבעית שלו, החזון והיכולת להגשימו, הלהט והמקוריות עשו את שלהם. במשך עשרות שנים העביר שיעורים ושיחות. בתחילה,

בימים שבהם הבידוד היה למצוות היום, וכל איש יושב תחת קפסולתו ותחת קפ-סוכתו, והמתח החברתי בין מחנות שונים עולה לגבהים, ראוי שנשוב וניתן דעתנו ליסודותיו