כל המאמרים במדור בשערי המשפט העברי

לפני כעשרים שנה עבר אחד מחבריי להתגורר בפתח תקווה. לאחר כמה שעות של פריקת ארגזים בלתי פוסקת, ביקשה רעייתו להינפש מעט. כחובבת ספרים מושבעת החליטה

נהירתם ההמונית של מנהיגי ציבור למסעות חובקי עולם על חשבון הציבור לא החלה בימינו. כך היה כבר במדבר לא פחות מארבעה עשר שרים (שניים מהם

אחד האתגרים הגדולים ביותר שניצבים לפני כל עובד ה' הוא המאבק המתמיד בשגרה המונוטונית, החוזרת על עצמה, ושוחקת את האדם עד דק. לאחר אלפי תפילות,

למרות שאין לכך אזכור מפורש בכתובים, חג השבועות נתקדש במסורת ישראל, מימים ימימה, כחג מתן תורה. רבבות אנשים, נערים וזקנים, גברים ונשים, ישראלים ובני הגולה,

"מאיזה שבט אתה?". שאלה אולטימטיבית זו פגש ופוגש לא אחת, כשואל או נשאל,  כל הנמנה עם בני הציונות הדתית (האמיתית, לא המפלגה) במשך עשרות השנים

לצד הדגשת השבטיות, שבולטת בתורה בהקשרים שונים, יש מקומות שבהם אין ראוי ליתן לה דריסת רגל  סבי הרב מרדכי הכהן ז"ל, נולד בעיר העתיקה של

אחת הסוגיות החשובות על סדר היום החברתי בעולם בכלל, ובישראל בפרט, היא ההתייחסות לאנשים עם מוגבלות. בעניין זה עברה מדינת ישראל דרך ארוכה. למן המעבר

בעולמה של תורת ישראל, קדושה אינה שם תואר. היא שם פעולה. יעד, ייעוד ואתגר הקוראים לפעולה תמידית היה זה לפני כארבעה עשורים. אחד מתלמידיו של

בעיצומם של ימי המשבר החוקתי החריף וסערות הרפורמה המשפטית (או ה"הפיכה המשטרית", תלוי בעיני המתבונן), שלעת הזו מתמקדים בדרך מינוי השופטים וסגולותיהם, ראוי לעיין פעם

אם תרצו – הרי זו ההגדה של פסח שעמדה כמעט יותר מכל חיבור יהודי אחר (אולי פרט לתנ"ך) במוקדו של לימוד ועיון, פירוש ודרש במשך