כל המאמרים במדור בשערי המשפט העברי

בפירושו לפרשתנו, עומד הנצי"ב, בעל "העמק דבר", על החובה הכפולה שחלה על כל אדם ביחסו לשופטים. לדבריו, לא לחינם סמך הכתוב את "ברכת ה' אלוקיך

אחת האמרות מעוררות המחשבה שמופיעה בתלמוד (פסחים סו, ע"א) קובעת לאמור: "הנח להם לישראל, אם אינם נביאים, בני נביאים הם". רוצה לומר: "כל ישראל" יש

בתקופה שבה עלתה סוגיית ההפרדה המגדרית באוטובוסים על סדר היום הציבורי, והגיעה עד בית המשפט העליון, נפוץ הסיפור על אותו ירא שמיים שעלה לאוטובוס והמקום

אחד מסממניה המופלאים של  תורת ישראל והמשפט העברי לדורותיו הוא סגולת המיצוי. היכולת לכלוא ולכלול עולם ומלואו במילה אחת או שתיים. כך, למשל, היטיבו חכמים

עיון במקורותיהם העשירים של המשפט העברי ומורשת ישראל לדורותיה, למן התנ"ך ועד ימינו, מלמד על מקומו החשוב של הבכי. ניתן למוצאו על כל צעד ושעל.

ביום מן הימים שאל תלמיד את רבו, הרב יהודה עמיטל, מייסד וראש ישיבת "הר עציון": "הרבה תלמידים בימינו נועצים עם רבותיהם בכל דבר ועניין. למן

בדיחה יהודית ישנה מספרת על שני יהודים שישבו על ספסל באחד מגני מוסקבה בשנות השבעים. האחד קרא את ה"פראבדה", עיתון 'האמת', שופרו של השלטון הסובייטי,

בפרשת בלק נחשפת לעינינו דרמה גדולה. ניסיון נואש של בלק מלך מואב לייצר קואליציה בינלאומית, מבוססת שכר והטבות, כדי להפעיל נשק תודעתי-פסיכולוגי – קללה –

פרשת "מי מריבה" (במדבר כ) היא אחת הפרשיות העוצמתיות ביותר בתורה. המנהיג הגדול, משה רבנו, מי שהוציא את העם ממצרים, קרע את הים ועמד בפרץ

עולמה של תורת ישראל רצוף מחלוקות. עד כדי כך, שניתן לומר שאחד הסממנים המובהקים ביותר  של יהודי הוא היותו "בעל מחלוקת". או בקיצור: "מיהו יהודי?