כל המאמרים במדור ויקהל-פקודי

פרשות ויקהל ופקודי חותמות את ספר שמות בתמונה מיוחדת במינה: עם שלם מתכנס יחד כדי לבנות את המשכן. התורה מדגישה את עצם ההתכנסות: "ויקהל משה

אחד הדברים המדוברים ביותר בחברה הישראלית הוא נושא האחדות. אין לדעת אם אדם מדבר יותר על הדברים שברשותו כדי לפרטם ולהביע את דעותיו לגביהם, או

כפי שנהגנו בשלבים קודמים של מלחמת "התקומה", כך גם עם פרוץ מבצע "שאגת הארי" הפצנו בענף ההלכה של הרבנות הצבאית הנחיות ודגשים הלכתיים ליחידות צה"ל,

ספר שמות, "ספר הגאולה", מגיע בפרשות ויקהל-פקודי אל שיאו המרהיב. הספר שנפתח בסיפור שעבודם של בני ישראל במצרים, מסתיים בהשלמתו של הפרוייקט הקולקטיבי של הקמת

ד"ר פנינה פוגודה חברת פורום "שותפות לשירות" בשבועיים האחרונים, אני צופה ביראת כבוד במבצעים הצבאיים המורכבים שמתבצעים במרחק אלפי קילומטרים וקולעים למטרתם בדיוק כה רב,

"ד"א 'רְאוּ קָרָא ה' בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר' מה ראה להזכיר כאן חור, אלא בשעה שביקשו ישראל לעבוד עבודת כוכבים נתן נפשו על

פרשת "ויקהל" נפתחת – "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל". המילה "ויקהל" פשוטה לכאורה, אך בהחלט בעלת משמעות. לאחר הדרמה הגדולה של חטא העגל,

היו שכינו את פרשת פקודי "פרשת רואה החשבון", כי כך היא מתחילה: במעין סיכום חשבונאי של הכספים והחומרים שהוקדשו למשכן. זו דרכה של התורה ללמדנו

הורים יקרים (וגם סבים וסבתות מארחים), בימים של מלחמה אציע להלן מספר צעדי התמודדות והגברת חוסן, השאובים מגישת הלוגותרפיה, שפיתח ויקטור פראנקל: הגוף: התשתית לחוסן

בפרשת השבוע נקרא על ירך המשכן צפונה. הפעם הטור שולח מבט לעבר הצפון. בפרשה הזו, המשופעת במספרים ובמידות, אני חושב שאמה וחצי הן כמו דקה