כל המאמרים במדור אחרי-קדושים

לאורך שנתיים קיימתי דו־שיח עם אימאם מאחת מארצות ערב, איש נעים הליכות ומתון למראה. יום אחד, באמצע שיחתנו, פנה אליי ושאל, "מדוע אתם היהודים צריכים

קירבה אל ה' היא קירבה אל מקור החיים. והנה, קירבה זו הייתה הסיבה למוות, ונאמר (ויקרא ט"ז, א') "וידבר ה' אל משה אחרי מות שני

פרשת קדושים נפתחת בציווי המהדהד, הנתפס כמעט כבלתי אפשרי: "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם". אלא שבניגוד למקובל בעולם הדתי הרחב, וגם בקרב המון

פרשות אחרי מות-קדושים מציבות בפני האדם והחברה את אחד האתגרים העמוקים ביותר: כיצד בונים חיים של קדושה בתוך מציאות רוויית סכנה, יצר, כאוס ומאבק. אין

יומיים לפני שבת בר המצווה שלי, הבית התמלא בלחישות ותנועה שקטה בין החדרים. אמא ישבה בצד, ואבא נכנס ויצא, נושא איתו את הבשורה המרה. כמה

השבוע חל יום פטירתו של מו"ר הרב אהרון ליכטנשטיין זצ"ל. נביא כאן תמצית דברים שכתב בענין מנהג הימנעות מגילוח הזקן בספירת העומר. אמנם, דיון במנהגי

בפרשת 'קדושים' רצף הלכות ויסודות המבהירים את הציווי "ואתם תהיו לי ממלכת כוהנים וגוי קדוש" (שמות יט, ו). גם האדם הפרטי מצווה לחתור לקדושה ולעשיית

פרק ד' בספר 'שופטים' מפגיש אותנו עם שופטת חדשה – דבורה. לעומת השופטים הקודמים, כאן אנחנו מקבלים דגש אחר על תפקידה. היא נביאה, והעם עולה

כל תינוק של בית רבן מכיר את הפסוק "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" 'שבפרשת קדושים', ויודע לצטט את דברי רבי עקיבא שאמר עליו: "זה כלל גדול בתורה". אולם יישומו