
לישועתך קיויתי ד'
למסתכל על הפטרת השבת ופרשת השבת במבט שטחי בלבד, נראה כי הסיבה היחידה שהביאה לבחירת הפטרה זו דווקא היא משום שמדברת היא על שמשון שהיה

למסתכל על הפטרת השבת ופרשת השבת במבט שטחי בלבד, נראה כי הסיבה היחידה שהביאה לבחירת הפטרה זו דווקא היא משום שמדברת היא על שמשון שהיה

במסכת שבת (פרק תשיעי) מבררת הגמרא את העיתוי של ההכנות לקבלת התורה. רב אדא בר אהבה אומר: 'משה בהשכמה עלה ובהשכמה ירד', וכן נחלקו שם

בפרשת השבוע כותבת התורה את ברכת הכהנים, ובעקבות כך נעסוק השבוע בעניינים הקשורים לכך, ובשאלה האם כהן רווק רשאי לשאת כפיו. כמו כן, נבחן כיצד

עלינו לתור אחר הרעיון המאחד שלעיתים מימושו נראה בדמות של שני מעשים סותרים חג מתן תורה הוא הזדמנות לעסוק באחד מפסוקי תהילים שעוסק בירידת התורה

הגמרא מספרת על שמעון הצדיק שהסתייג מכך שאנשים יקבלו על עצמם נזירות. אולם, פעם אחת הוא פגש נזיר יוצא דופן שזכה לברכתו הנלהבת. אותו נזיר

"את שערו של שמשון מעולם לא הבנתי, הכח הרב הזה הגנוז בו, חשאיותו הנזירית, האיסור (בל יגונה) לדבר בו, החשש המתמיד מפני אבדן המחלפות". (נתן

כי למה לא בעצם לשאוף אל הנשגב, להיות משוחרר מכל כבלים חברתיים, לחיות חיים של טביעה באינסוף, של התבוננות פנימית, של עומק ושל רוח. בלי

"קליפות" – זהו המושג הקבלי הלומד מצורת הפרי על מהויות המתרחשות בעולם. הפרי הוא הגרעין הטוב, הראוי למאכל, שמברכים עליו; את הפרי עוטפת קליפה שהיא

כבר מספר שנים שמתקיים דיון ער סביב התיאוריה של 'פוליטיקת הזהויות' בחברה הישראלית. הוא התחדד במהלך ימי הלחימה האחרונים והתפרצות הפרעות של ערביי הערים המעורבות.

"מהמחמירים ומהפתוחים שברבני החברה החרדית", הוגדר בעיתון "הארץ" הרב גדליה נדל עם הסתלקותו בט"ז בסיוון לפני כשלוש עשרה שנה, בכתבה של תמר רותם, שכותרתה: "הרב