
נסיעה וחניה על פי ה'
את המנוחה, שהיא במידתה נחוצה מאד לקיומו והתפתחותו של האדם, צריך לנהל בדרך הנכונה שגם היא תהיה על פי ה' הכתוב: "על פי ה' יסעו בני ישראל

את המנוחה, שהיא במידתה נחוצה מאד לקיומו והתפתחותו של האדם, צריך לנהל בדרך הנכונה שגם היא תהיה על פי ה' הכתוב: "על פי ה' יסעו בני ישראל

זיכרון עשוי להפוך בקלות למעשה תעתועים. לא אחת, "זוכר" אדם דברים שלא היו ולא נבראו, אפילו לא משל היו, ומשכיח מליבו – או שוכח –

בדיעבד מתברר כי לכל היהודים בתקופה דור המדבר היה זה הפסח היחיד שנחוג "וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָהֵמָּה אֵלָיו אֲנַחְנוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם לָמָּה נִגָּרַע לְבִלְתִּי הַקְרִב

סיפרו פעם על המשגיח המיתולוגי של ישיבת מיר, רבי ירוחם ליבוביץ שיום פטירתו השבת, שפעם עלה לרכבת, ואז הוא שם לב שכפפה אחת נפלה מידו,

הפעם אני רוצה לחשוף בפניכם תגלית מפתיעה. בשפה האתיופית (אמהרית או טגרית) המילה "לא" אינה קיימת. קשה לישראלים, תרבות בה בין המילים הראשונות שהתינוק

עתה, ב'שש אחרי המלחמה', משנדמו קולות המלחמה (לעת עתה) והתפזר האבק, הגיע הזמן של התחקירים והפקת הלקחים. זה הזמן לבחון לאחור את מה שקרה. ולבחון

הגמרא במסכת סנהדרין יז ע"א מבקשת לברר את מקומם של אלדד ומידד, שני נביאים שדומה שצצו משום מקום, והיא מצביעה על הקשר בינם לבין מינוי

בפרשת בהעלותך מסתיימות ההכנות של בני ישראל לקראת היציאה למסע במדבר אל עבר ארץ ישראל. באמצע הפרשה יש צמד פסוקים המוקף משני צדדיו באותיות נו"ן

"הדלק לאדם מדורה וחיממת אותו ללילה, הצת באדם אש וחיממת אותו לכל החיים". "נר ה' נשמת אדם" נשמתו של כל אחד ואחד מאיתנו דומה לנרות

אחת המצוות שבהן נצטווה משה רבנו במדבר נזכרת בפרשתנו: "עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתָם וְהָיוּ לְךָ לְמִקְרָא הָעֵדָה וּלְמַסַּע אֶת הַמַּחֲנוֹת". כדרכו,