כל המאמרים במדור בהעלותך

עם סיומו של מבצע "שומר החומות" התחדדה שוב התובנה שאנו מכירים כבר ממערכות צבאיות קודמות: על מדינת ישראל להיות יוזמת ולא נגררת. נראה, שעיקרון זה

כבר בתחילת הדרך מגלה משה סימנים של משבר, והגעה לקצה סף הסיבולת. מרוב צער ותסכול הוא פונה להקב"ה בניסוח מרגש ומיוחד: "הֶאָנֹכִי הָרִיתִי אֵת כָּל-הָעָם

פרשת בהעלותך, כמו ספר במדבר כולו, משקפים את תלאות ה'מדבר' וצרותיו. לאחר המעמד הנשגב של יציאת מצרים, התרוננות הנפש בקריעת ים סוף ושמחת הנשמה בשירת

בפרשיות נשא ובהעלותך מפנות את הזרקורים לדמותו של אהרן הכהן. בפרשה הקודמת, הוא ובניו מצווים לברך את בני ישראל בברכת הכוהנים, ברכה שתוכה רצוף אהבה.

בפרשתנו מדבר משה רבינו על לבו של יתרו חותנו, ומנסה לשכנעו ללכת עם ישראל בדרכם אל הארץ המובטחת. בין הפצרותיו נמצא הטיעון המופיע בראש הרשימה:

פרשת אלדד ומידד במחנה היא מן הפרשיות המרתקות שבספר במדבר. שניהם קוראים, כביכול, תגר על "מונופול" הנבואה של משה, ומבקשים לאחוז במידת הנבואה. התגובה אינה