כל המאמרים במדור שלח

בין המרגלים שרר ויכוח עז. עשרה מן המרגלים הביעו דעה שלילית על הארץ המובטחת. אך היתה גם דעת מיעוט. כך נאמר (במדבר י"ד, ו-ט) "ויהושע

בפרשתנו אנו נחשפים לשינוי שמו של  יהושע בן נון, וכך נאמר בפסוק: "וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן יְהוֹשֻׁעַ". שינוי זה מעורר תמיהה, שהרי שמו של

מילות היחס תופסות בשיחותינו מקום מרכזי. שינוי במילת יחס זאת או אחרת מסוגל לשנות את התוכן במלואו. ומעבר לכך: תשומת לב מתאימה למילת יחס מובילה

פרשת "שלח" היא אחת מפרשות המנהיגות החשובות בתורה. היא עוסקת בשאלה שמלווה כל מנהיג, כל ארגון וכל מדינה – כיצד מקבלים החלטות בתנאי אי-ודאות. הקב"ה

שאלה: בחטיבות המרחביות ביו"ש, ישנם רכבי כוננות ואבטחה המסיירים בשבת בגיזרה ועוברים גם בין היישובים. האם מותר לחייל שאיננו חלק מצוות הסיור להצטרף לסיור כזה,

 אחת השאלות שאנשים אוהבים לשאול את עצמם כשהם לומדים את פרשת שלח, היא איך ייתכן שדור שראה את יציאת מצרים, את קריעת ים סוף ואת

המציאות הישראלית מטלטלת את חיינו החיצוניים והפנימיים זה למעלה משנתיים וחצי – טלטלה החוצה גילאים, מגזרים ותפקידים. נדמה כי המלחמה שלחה אדוות עמוקות לכל נימי

במקרה או שלא, יצא שבשבוע אחד הקשבתי לשלוש הרצאות שונות שכולן התייחסו למיקומה הגבוה של ישראל במדד האושר העולמי. מהו המדד הזה? ובכן, מדי שנה

מהו חטאם של המרגלים? הרי משה עצמו שלח אותם לבדוק את טיב הארץ, וזה בדיוק מה שהם עשו! "וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה לָתוּר אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן

עשרה מרגלים, מתוך תריסר, חזרו עם דוח מדכדך ותבוסתני. המרגלים לקו בטעות ייחוס, בהניחם כי אחרים – יושבי כנען – חשו את מה שחשו הם