" וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד… ותַּעֲמֹדְנָה…" (במדבר כ"ז, א'). חמש בנות אמיצות היו לצלפחד שהתמודדו נכוחה עם צל-(ה)פחד: "תְּנָה-לָּנוּ אֲחֻזָּה, בְּתוֹךְ אֲחֵי אָבִינוּ" (פס' ד') בפנייתן,
הפוסקים מודעים לשינויים הגדולים שחלו במדעי הרפואה מאז ימי המשנה והגמרא ומורים לנו כיצד יש להתייחס להתפתחות המדע. איך מתאחדים מול נגיף קורונה שכזה, שאפילו
מהם הקשיים העומדים בפני המנהיגות ? תשומת הלב שלנו ניתנת בדרך כלל למטרות הכלליות והגדולות שהמנהיגות צריכה להוביל אליהן. בין אם מדובר במציאות ביטחונית, במציאות
המכרז הראשון לבחירת מנהיג לעם ישראל יצא לדרך. בראש ועדת האיתור מכהן הקב"ה בכבודו ובעצמו, זאת לאחר שמשה רבנו מבקש ומגדיר לקב"ה מה לדעתו הם
מניינם של ישראל בפרשתנו מסיים את ארבעים שנות הנדודים של בני ישראל במדבר. בסיום המניין התורה מציינת [במדבר כו סד] – "ובאלה לא היה איש
אחת הסכנות – וגם האתגרים – שניצבים לפתחה של כל עבודה היא השגרה והשחיקה. פעולה שנעשית יום יום, לאורך ימים ושנים, מאבדת את טעם ההתחדשות
עתה לאחר שהאירועים המסעירים מאחורי, אני רוצה לספר לכם מה אני מרגיש וגם לתת לכם מעט עצות מועילות. אתם בוודאי חושבים כי המעשה שלי הוא
אילו יכולתי הייתי מתייצב לפני כיסא הכבוד ותובע את עלבונו של משה רבנו: פנחס ובנות צלפחד זכו לשכר טוב משמים על יוזמותיהם, ומדוע משה רבנו
פרשיית הקרבנות מאופיינת בסגנון של הדגשה וחזרתיות: 'עלת שבת בשבתו' (כח, י), ו'עשרון עשרון סלת' (כח, יג) 'זאת עולת חודש בחודשו' (כח, יד), 'עשרון עשרון
טענתן המרכזית של בנות צלפחד בעמדן לפני משה: 'לָמָּה יִגָּרַע שֵׁם אָבִינוּ מִתּוֹךְ מִשְׁפַּחְתּוֹ כִּי אֵין לוֹ בֵּן תְּנָה לָּנוּ אֲחֻזָּה בְּתוֹךְ אֲחֵי אָבִינוּ'. לטענה
