כל המאמרים במדור מטות-מסעי

אנו נמצאים בעיצומם של ימי 'בין המצרים', האבלות על חורבן המקדש והארץ, והיציאה לגלות. אנו זוכים לציין את תשעת הימים בדור של גאולה, שיבה לא"י

מדוע ההורג בשגגה נדרש לגלות לעיר מקלט? ומדוע עליו לשבת בה "עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹל" (לה, כה)? ישנן שלוש שיטות עיקריות בפרשנות להגליית הורגים בשגגה

הראי"ה קוק ובנו הביעו בהקשרים שונים רתיעה וסלידה מפעולות נקמה דוגמת "תג מחיר" הפוגעות בחפים מפשע שעת נקמה. לאחר כמה פרשיות שבהן תואר חטא ישראל

הגדרת המעשה כשגגה משתנה ממקרה למקרה ומאדם לאדם, על כן גם השהייה בעיר המקלט אינה זהה בפרשת מסעי מוזכרות ערי המקלט המיועדות להורג נפש בשגגה

ר' ישמעאל חושף בפנינו עד כמה אירוני המבט החיצוני "קונם שאני נושא את פלונית כעורה והרי היא נאה, שחורה והרי היא לבנה, קצרה והרי היא

מחויבות האדם לערכים המוחלטים שהוא דוגל בהם וכמובן לערכי התורה וההלכה קודמת לנשיאת החן בעיני החברה בקשתם של בני גד ובני ראובן להישאר בעבר הירדן

גיל 50 תמיד היה נראה לי איזור חיוג אחר, איים עלי כיעד יקר אך מוגבל "לא קלה היא, לא קלה דרכינו", מתנגן לו השיר באוזניי,

"וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמר: זה הדבר אשר צוה השם. איש כי ידר נדר לד', או השבע שבעה לאסר אסר על נפשו