כל המאמרים במדור ואתחנן

הלכות רבות מעצבות את היחס שלנו לגויים. לרוב מדובר בהלכות של הרחקה, האוסרות עלינו לשתות מיינם ולאכול ממאכליהם, לעשות אתם עסקים שונים ובכלל להידמות להם

מסורת יהודית קדומה מספרת שביום שחרב המקדש נולד המשיח. מובא בירושלמי [ברכות פ"ב ה"ד]: "מעשה היה ביהודי אחד שהיה חורש. געתה פרתו לפניו. עבר עליו

פרשת השבוע שלנו עמוסה בפסוקים מוּכרים ומלאי פאתוס. אחד מהם, מעורר אצלי זה זמן רב הרהורים ותובנות: "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹקיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם" (דברים,

מה צריך לעשות כדי להדוף את אויבינו? ספר דברים מדגיש בעקביות שקיום המצוות הוא תנאי הכרחי לכך. אולם בפרשתנו נכתב תנאי נוסף: "וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב

התבוננות מעמיקה בטקסט השגור כל כך של עשרת הדיברות מעלה תהיות באשר לאופן קיומה במאה ה-21. החובה אותה חובה. המצוות אותן מצוות. אבל אופן קיומן

המשנה בפרקי אבות מדרגת את מעמדם של התורה, הכהונה והמלכות, ואומרת זאת כך: "גְּדוֹלָה תּוֹרָה יוֹתֵר מִן הַכְּהוּנָּה וּמִן הַמַּלְכוּת, שֶׁהַמַּלְכוּת נִקְנֵית בִּשְׁלֹשִׁים מַעֲלוֹת, וְהַכְּהֻנָּה

למרות שכניסתו לארץ נענתה בשלילה, מבקש משה רבנו בתפילתו (דברים ג כה): 'אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנֹן'.

מבין כל המילים האפשריות שיש בכוחן לבטא את הקשר הרצוי בין האדם לבין אלוקיו, בחרה התורה דווקא במילה 'וְאָהַבְתָּ'. וכך תיפתח הפרשה הראשונה של קריאת