לא פשוט להיות ספורטאי הישגי, קל וחומר כשאת אישה – ועוד יותר כשאת דתייה. קפטנית רוגבי, מאמנת פוטבול וקיאקית אולימפית דתיות מספרות על האתגרים ההלכתיים
במהלך השבי הקשה, מספר חטופות גילו עוצמה נפשית ורוחנית יוצאת דופן. הן נאחזו באמונה, בתפילה ובתקווה כאמצעי להתמודדות עם המציאות הבלתי נתפסת של השבי, למשל
שתיהן עסקו בעיצוב לפני העסק הנוכחי, שתיהן ניזונות במשך שנים בעיקר מפירות, ולשתיהן קוראים ענת: ענת רשף גלעד וענת קרץ הן פירותניות מושבעות, ויחד הן
בעידן המלחמה המודרנית בת ימינו, שבה מתנהלים הקרבות לא רק ב"שדה" – ביבשה, באוויר ובים – באמצעות כוחות שריון, צנחנים וחי"ר; מטוסים וצוללות, אלא גם
הם קמו בזריחה בכל בוקר, יצאו לשדה, והשקיעו באדמתם את כל מרצם – אבל המלחמה קטעה את שגרת חייהם. חקלאים בעוטף עזה ובאזורים נוספים ברחבי
הן כאן. אחרי 471 יום בשבי חמאס, רומי, אמילי ודורון חזרו אל חיק משפחותיהן. זוהי שיבה שהיא תחילתו של מסע ארוך. אחרי זמן ממושך כל
קצת יותר מ-80 שנה חלפו מהיום בו עלה הכורת הנאצי על העיירה קישוורדה שבצפון-מזרח הונגריה. בשני ימים – יום שני ז' בסיוון תש"ד, יום שני
ידידים טובים שיתפו אותי בהודעה כתובה שקיבל מצה"ל (בטלפון מהאפליקציה הרשמית) בנם המגוייס הטרי. הפנייה כוללת איחולים נוגעים ללב, ולדעתי עשויה מתוך כוונה טובה במיוחד.
במסדרונות הכנסת בשנים האחרונות ניתן לראות את הזוג הדס ויהודה גליק פועלים ללא לאות למען מטרה אחת: להשמיע את קולם של אלמנים ואלמנות צעירים המגדלים
בריאיון גלוי ואמיץ, משתף דב (דובי) איכנולד, מנכ"ל ומו"ל 'ידיעות ספרים', על ההשפעה הדרמטית של השואה על חייו ("היום אני כבר מודה: יש לי שריטת
