לרגל שבוע העלייה, משפחות שנחתו בנתב"ג עם מזוודות וחלומות בעיצומה של המלחמה מול איראן, מספרות על השינוי הדרמטי בעת חירום, על גילויי האנטישמיות שחוו ממש
מילואימניקים רבים מזדכים בימים אלה על הציוד הצבאי, שמחים על השגת אחת מהמטרות המרכזיות של המלחמה: השבת החטופים. שאלתי את חבריי הלוחמים על התחושה ביום
בחג הסוכות אנחנו יוצאים אל 'דירה' ארעית בטבע, ואליה חז"ל מזמינים לנו את האושפיזין. כל אחד מהאושפיזין מבטא נקודה ייחודית לו. אבל אפשר גם להזמין
יוון הפכה לאחת המדינות הבולטות בקיום הפגנות פרו פלשתין ונגד מדינת ישראל. אחת כזו, אמנם קטנה, קידמה את פנינו בשנייה בה התחלנו לסייר באתונה. חמישה
יום כיפור נתפס לא פעם כיום של מתח ולחץ – צום, תפילות ארוכות ותחושת כובד שאי אפשר להתחמק ממנה. אבל מאחורי הלחץ מסתתרת הזדמנות אחרת:
לאיזה סימן יש משמעות מיוחדת השנה? כמה ימים חגגו יהודי אתיופיה את ראש השנה? ואיך שומרים על ההרמוניה בתפילות בעדות השונות? לקראת ראש השנה, יצאנו
"שתהיה שנה טובה ומתוקה", אנו מברכים שעה שטובלים את חתיכת תפוח העץ בדבש בארוחת ליל ראש השנה. פעולה זו הפכה לאחד הסמנים הבולטים של היום
כל ספרדי מכיר את זה: נגמרת קריאת התורה, הרב עולה לומר דרשה קצרה כהכנה לקריאה, ואז פותחים את המחזורים וכל הקהל שר ביחד: "עת שערי
ישראל היא מחוללת המוסר והבהירות האסטרטגית הגדולה של הדור הזה, והיא חייבת להמשיך לפעול בעוצמה כנגד כל אויביה. מהסכמי נורמליזציה, דרך הבידוד הבינלאומי ועד תנופת
בחודש אלול, חודש הרחמים והסליחות, הלכו לעולמם שני אבותיה של הציונות הדתית, שני ענקי הרוח: הרב אברהם יצחק הכהן קוק, רבה הראשי הראשון של ארץ
