הפרשה נפתחת בהנחיות המיועדות לשופטים. רובנו לא עובדים כשופטים בבית משפט אבל כולנו עושים תהליכי שיפוט ביום יום. מתוך כך כדאי להתעמק ולהבין את הסכנות
עם הכניסה לארץ מציבה התורה מערכות של בלמים ואיזונים לכל אנשי השררה שלטון פירושו כוח ושררה. לשליט יש יכולת, כוח וסמכות לקבל החלטות משמעותיות שיש
בזמן התורה, כיוון שלא היו קווי אורך ורוחב במפה, הגבולות נקבעו באמצעות עזרים טבעיים כמו ים או הר בפרשת השבוע מצווה התורה מספר איסורים החלים
"כִּי אַתָּה בָּא אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-ה' אֱ-לֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ–לֹא-תִלְמַד לַעֲשׂוֹת, כְּתוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם הָהֵם. לֹא-יִמָּצֵא בְךָ, מַעֲבִיר בְּנוֹ-וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ, קֹסֵם קְסָמִים, מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף… תָּמִים תִּהְיֶה, עִם
לפי הסיפור של ספר דברים, שרי העם צריכים לצמוח מלמטה, מן העם מי ממנה רבנים בעם ישראל? האם הציבור ממנה את הרבנים או שמא הם
בשני פסקי דין של בית המשפט העליון שפורסמו לאחרונה, העיר בית המשפט, אמנם בהערת אגב בלבד, שגם "סיקור אוהד" של איש ציבור במקומון או באמצעי
בשנים האחרונות נראה שהמשילות נשחקת ונשמטת בעיית משילות פשתה בישראל. עד לפני שנים אחדות לא נדרשנו למושג זה, וכיום הוא נדרש אך לא תמיד מושג.
בפרשת השבוע כותבת התורה (כ, יט), שכאשר עושים מצור על עיר, אין לקצץ את עצי הפרי הסובבים אותה: "כי האדם עץ השדה לבוא מפניך במצור".
בפרשה שלנו מופיע הציווי "תמים תהיה עם ה' אלוקיך" בהקשר של האיסור על אובות וידעונים, מכשפים וקוסמים. וכפי שמסביר הספרי: "ומה מי שמדבק בטומאה, רוח
אסור שנמצא עצמנו חס ושלום כמשרתי הרשע הנורא בעולם חלק בלתי נפרד ממאבקה של התורה בשפיכות דמים, שפרשת השבוע ובעיקר עניין עגלה ערופה עוסק בה,
