
אין מלך בלא עם
המלכת המלך בישראל מתוארת בתורה (דברים יז יד-טו): 'כִּי תָבֹא אֶל הָאָרֶץ… וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי. שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר

המלכת המלך בישראל מתוארת בתורה (דברים יז יד-טו): 'כִּי תָבֹא אֶל הָאָרֶץ… וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי. שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר
איתי הכהן, עו"ד הפורום המשפטי למען ישראל מזה תקופה ארוכה, הולכת וגוברת הביקורת מצד חוגים שונים על מדיניות "האקטביזם השיפוטי" של ביהמ"ש העליון, בעיקר בשבתו

מלחמה, בהגדרתה, נוגדת את מושגי הצדק והשוויון. במלחמה כל דאלים גבר, כבוד האדם נרמס תחת רגלי האויב, אנשים מאבדים את חירותם ונלקחים בשבי, זכויות הקניין
את המצווה לציית לדברי חכמים אנו לומדים מהכתוב: "ושמרת לעשות ככל אשר יורוך". לפי הרמב"ם חובת הציות מתייחסת לבית הדין הגדול בלבד ולא לשאר החכמים,

בפרשתנו חוזרת התורה על האיסור של הדיינים לקחת שוחד: "לא תטה משפט, לא תכיר פנים, ולא תקח שוחד. כי השוחד יעוור עיני חכמים ויסלף דברי

מחשבת היהדות ראתה בהקמת מערכת השפיטה והאכיפה מטאפורה, שכשם שבכל עיר ישנם פתחים ושערים ושופטים שנצטוו לשבת שם, כך גם בנפשו של האדם. בספר "תורי

בני ישראל נצטוו למנות מלך ככתוב: "כִּי תָבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱ-לֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר

ברשימה הקודמת עמדנו על הפער שבין גישת התורה לתרבות הגויים ובין יחסם של חז"ל אליה. בעוד שבתורה אנו מוצאים איסור מוחלט על הקרבה אל תרבות

"וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי" מקומה של המלכות ומעמדה בתורת ישראל מפרנסת דרשות ופירושים רבים. בין עמדתו של הרמב"ם הרואה במינוי המלך

"צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף לְמַעַן תִּחְיֶה…" (דברים, ט"ז, כ'). פעמיים נזכרת המילה "צדק" בפסוק לעיל. פרשנים מתחבטים על שום מה, ומייחסים את כפל הלשון לרצינות שיש