
הפטורים מהמלחמה
בפרשתנו פוטרת התורה מיציאה למלחמת רשות את אלו שנמצאים לקראת סיום מפעל חיים. מי שבנה בית חדש ולא חנכו, מי שנטע כרם ולא חיללו,

בפרשתנו פוטרת התורה מיציאה למלחמת רשות את אלו שנמצאים לקראת סיום מפעל חיים. מי שבנה בית חדש ולא חנכו, מי שנטע כרם ולא חיללו,

'אדמת ישראל' רגישה יותר לעוולות בשל המערכת המשפטית שנפרשה בה בהוראת הא-ל זה מרתק – עובייה של פיסת האדמה שסביבה ובתוכה מתנהלים חיי האדם היא

בפרשת שופטים מובאות כמה עבירות שאפשר שהנביא יעבור עליהן (יח, יח-כ). במשנה בסנהדרין מנויות עבירות אלו בפרק אלו הן הנחנקים. בין השאר נמנית העבירה של

בעת הזו, בה רבו כל כך מקרי האסונות, נדמה שנפשנו כבר קהה אל מול הטרגדיות ומראה הגופות האדם לא אוהב להודות בכישלונו ולקחת

בפרשת שופטים מופיע הציווי למנות מלך, ואיתו הסייגים והאזהרות הנדרשים ממלך: לא ירבה לו סוסים, ולא ירבה לו נשים, ולא ירבה לו כסף וזהב. וכן
סוגיית חופש הדיבור והביטוי מחייבת התייחסות למרכיבים שונים הבונים אותה. לעתים מזומנות נעשה טשטוש בין התחומים השונים, ובשל כך חופש הביטוי אוסר על מניעת האפשרות
בפרשתנו עוסקת התורה במינוי מלך: "ואמרת אשימה עלי מלך ככל הגויים אשר סביבותי. שום תשים עליך מלך אשר יבחר ד' אלקיך בו" (דברים יז יד-טו).

ברכת "אשר יצר" נאמרת אחרי עשיית צרכים. משמעות הברכה היא הודיה על שקיימת מערכת בגוף לסילוק הפסולת, ובאופן מילולי: הודיה על קיומם של פתחים באברי

דור נוחלי הארץ שהתבשרו על מותו הקרוב של משה, חששו שלא יהיה נביא שיביא אליהם את דבר ה'. הקב"ה הרגיעם: "נָבִיא אָקִים לָהֶם מִקֶּרֶב אֲחֵיהֶם

אני מכיר משפחות שבהן 'ספרות שו"ת ס.מ.ס" עולה תדיר על שולחן השבת. לצערי, אצל חלק מהן לא כדי להרבות בלימוד תורה. קשה לרבים לראות את