"לֹא–תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ" (דברים כא, כג). הפסוק עוסק באדם שנגזר עליו דין מות בתליה. התורה מצווה אותנו על חובת קבורתו באותו היום: "כִּי-קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ
בל נתפתה למקסם הצבא המקצועי. הוא עלול להימצא, בשלב מאוחר מדי, כמקסם שווא בתקופה האחרונה עולה מידי פעם הרעיון להחליף את המודל של "צבא העם",
עלינו להיות חלק מהתנועה העולמית ההולכת וגדלה של אחריות לקיימות העולמית מצוות שילוח הקן מהווה את אחד ממקורות היסוד לעיסוק במשקלם של טעמי המצוות. לסוגית
יש אפשרויות לפתור את בעיות הממזרות בדרכים שיעלו בקנה אחד עם ההלכה המצווה "לֹא־יָבֹ֥א מַמְזֵ֖ר בִּקְהַ֣ל ה'" מתקיימת בזמננו בפועל, וילד שנולד לאישה נשואה מגבר
הכרת תודה נמצאה מחקרית כאחד הגורמים החשובים בבריאות נפשית, וכפעילות שעשויה לתרום במידה רבה לאושר. הכרת תודה מגבירה את המוליך העצבי דופמין, כך גם הכרת
פרשת כי-תצא מרובת מצוות, בתחומים שונים. מדרש דברים רבה (ו: ג), מתאר את המצוות כלוית חן לאדם: "זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (משלי א, ט): כִּי לִוְיַת
פרשת "שופטים", אותה קראנו בשבוע שעבר, דנה בנושאי הממשל בישראל בחינת משכ"ן – מלך, שופט, כהן ונביא, כלומר- בעניינים השייכים לכלל ישראל. חשיבותו של הכלל
על פי רוב אין התורה אוסרת אלא את מעשה האיסור עצמו בלבד, ואילו את ההרחקה מן העבירה, את עשיית הסייג לתורה, השאירה התורה לחכמים, כמו
הרבה פשעים, עוולות ושחיתויות התרחשו בעולם לא רק בגלל אלו שביצעו אותם, אלא גם בגלל אלו שראו- והתעלמו. כנראה שיש בנפש האדם איזה מנגנון הדחקה
"פעמים נכון לתת לנער המתבגר להתמודד עם האתגרים בכוחות עצמו" אחת ממצוותיה של השבת אבדה, היא האיסור להתעלם בשעה שאדם רואה אבדה ברחוב. מסביר רש"י:
