בעידן המלחמה המודרנית בת ימינו, שבה מתנהלים הקרבות לא רק ב"שדה" – ביבשה, באוויר ובים – באמצעות כוחות שריון, צנחנים וחי"ר; מטוסים וצוללות, אלא גם
הם קמו בזריחה בכל בוקר, יצאו לשדה, והשקיעו באדמתם את כל מרצם – אבל המלחמה קטעה את שגרת חייהם. חקלאים בעוטף עזה ובאזורים נוספים ברחבי
קצת יותר מ-80 שנה חלפו מהיום בו עלה הכורת הנאצי על העיירה קישוורדה שבצפון-מזרח הונגריה. בשני ימים – יום שני ז' בסיוון תש"ד, יום שני
ידידים טובים שיתפו אותי בהודעה כתובה שקיבל מצה"ל (בטלפון מהאפליקציה הרשמית) בנם המגוייס הטרי. הפנייה כוללת איחולים נוגעים ללב, ולדעתי עשויה מתוך כוונה טובה במיוחד.
בבוקר שמחת תורה עמדו לוחמי צה"ל, מעטים נגד רבים, מול מתקפת טרור רצחנית. עם קבלת קריאה, ופעמים רבות אף ללא שנקראו, יצאו מאות אזרחים ואזרחיות
פגישתו של יעקב אבינו עם עשיו אחיו הייתה אבטיפוס לדרך התמודדותם של יהודים בכל הדורות עם שונאיהם ואויביהם. ביטוי לכך ניתן בדברי רבי יונתן המובאים
"מעשה אבות – סימן לבנים". פגישתו של יעקב אבינו עם עשיו אחיו הייתה אבטיפוס לדרך התמודדותם של יהודים בכל הדורות עם שונאים ואויבים. ביטוי לכך
המלחמה הארורה גבתה מאיתנו מחיר נורא של חללים ופצועים בגוף ובנפש. עבור מדינה שלמה, הפרטי והאישי התערבבו באסון לאומי קיצוני שראשיתו אטימות, קהות חושים והתנשאות
לאחרונה מתפרסם קמפיין חדש שמקדם תשלום של 5,000 ₪ למי ששידך לכם את אהבת חייכם. זה אכן נשמע הוגן וראוי אבל אני חייבת להעלות כמה
קול דודי דופק פתחי לי… חודש אלול התחיל והדוד כאן קרוב ממש, נמצא לידנו ולנו רק נשאר לפתוח את הדלת, פעולה כל כך קטנה לכאורה,
