כל המאמרים במדור כי תבוא

במרכזה של פרשת כי תבוא מעמד הברית בהר גריזים והר עיבל. מעמד זה מתואר בפרוטרוט בפרשה ובמשנה (סוטה ז ה) ובו נאמרות הברכות והקללות, במעמד

מזמור ל'תודה', למילה קטנה וצנועה שעולמות שלמים תלויים בה, וביכולתה לחולל פלאים. למילה שמשנה את האקלים החברתי, למקום שנעים לחיות בו. מזמור לעולם פנימי שלם,

כפיות טובה נתפסת כאחת המידות המגונות בנפש האדם. כדאי לנסח את הדברים על דרך החיוב, בלשונו של הרב קוק זצ"ל: "הכח של הכרת-טובה הוא כח

הרשתית היא שכבת תאים דקה באחורי גלגל העין. זהו החלק בעין שממיר אור לאותות עצביים. מידע זה מועבר אל המוח דרך עצב הראייה. הרשתית ממלאת

במסגרת הברכות והקללות המתוארות בפרשה נאמר: "וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱ-לֹהֶיךָ לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְוֹתָיו וּנְתָנְךָ ה' לְרֹאשׁ וְלֹא לְזָנָב וְהָיִיתָ רַק

ההפטרה המרגשת שלפנינו יכולה להטעות בקריאה ראשונה ולהתפרש כהצגה הטובה בעיר. קל לדמיין לפנינו צופה, בת ציון, המביטה – במופע הגאולה. "שְׂאִי-סָבִיב עֵינַיִךְ, וּרְאִי–כֻּלָּם, נִקְבְּצוּ