כל המאמרים במדור ניצבים-וילך

"הרב מציג במאמרו ב"שבתון" לפרשת 'כי תבוא' טענה שלפי המקרא לא אמרינן "ישראל שחטא אעפ"י שחטא ישראל הוא"; לפי המסורת המקראית, שאותה ממשיכים חכמי המסורת

אנו נמצאים בעיצומם של ימי הסליחות ורגע לפני ראש השנה ויום הכיפורים. ימים מלאי הוד והדר, המבקשים להביא אותנו אל השנה החדשה מוכנים, ומלאים. פרשת

אנו זועפים על ה' ושוכחים שהכל בא עלינו מפני שהסכמנו להביא אל ביתנו אלפי מרצחים צמאי דם יהודי ואפשרנו להם להתחמש ברבבות כלי נשק  

כאשר מתרגלים במשך שנים רבות למנהיג כריזמטי רב השפעה שמשרה ביטחון, קשה להעלות על הדעת שיבוא מנהיג אחר ויוכל למלא היטב את מקומו בפרשת "וילך"

שתי הפרשיות ניצבים וילך מהוות מן נאום פרידה אחרון של משה רבנו לישראל ביומו האחרון. ורבו מאד הדקדוקים ואנו נתמקד כאן בנושא הברית, ככתוב: "לעברך

  הקב"ה מודיע למשה באחרית ימיו את שעתיד לקרות לעם ישראל. הבשורות לא מעודדות, עם ישראל ילך אחרי אלוהי נכר ויפר את הברית עם הקב"ה.

הימים הללו של סוף שנה, כשראש השנה כבר ניצב לו מעבר לפינה, הם ימים ראויים להרהורים וחשבון נפש-ברמה האישית וברמה הציבורית-לאומית. והשנה- יש בהחלט צורך

לאחר 75 שנים התבגרנו, צפו בעיות חדשות, הדמוגרפיה השתנתה וכיום יש צורך בחידוש החוזה החברתי של החברה הישראלית הרב מאיר לֵיבּוּשׁ (המלבי"ם) מקדים ומסביר את