כל המאמרים במדור ניצבים-וילך

"וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה, הֵן קָרְבוּ יָמֶיךָ לָמוּת, קְרָא אֶת-יְהוֹשֻׁעַ וְהִתְיַצְּבוּ בְּאֹהֶל מוֹעֵד, וַאֲצַוֶּנּוּ…" (דברים, ל"א, י"ד) משה רבנו מתבשר בפסוק זה אודות מותו הקרוב. אמנם

מסופר על אדמו"ר חסידי שסיפר: בנעוריי תכננתי לתקן את כל העולם כולו, משבגרתי הבנתי שאצטרך להסתפק בתיקון אנשי קהילתי, בהמשך נואשתי גם מכך, אך גמרתי

שתי משמעויות לפחות למילה תשובה- מענה לשאלה/בעיה, ובהשאלה, תהליך של חזרה למצב רוחני קודם. המשותף לשתי המשמעויות הם הרכיבים המגדירים את מנגנון התשובה הסכמטי. שלשה

בפרשה אנו קוראים "הנסתרות לה' אלוקינו, והנגלות לנו ולבנינו עד עולם". פסוק זה מחלק את האחריות על חטאי האדם בין הא-ל לבין האדם. לפי חלוקה

פסוק אחד הפותח את פרשתנו, נראה משונה ביותר למראית עין: "אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם, ראשיכם, שבטיכם, זקניכם ושטריכם, כל איש ישראל". בחזית

שיחת הפרידה של משה רבנו מעם ישראל איננה שיחת נימוסים מלטפת ומחמיאה. בלי למצמץ ובלי לגמגם משה רבנו באופן מפוקח ונוקב אומר לעם את האמת

הרב דוד לאו הרב הראשי לישראל על קורבן ראש השנה אומרת התורה: "ובחודש השביעי באחד לחודש מקרא קודש יהיה לכם, כל מלאכת עבודה לא תעשו,