כל המאמרים במדור האזינו

"'יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי' (דברים לב, ב). אמר רבי יהושע בן לוי: בשעה שעלה משה למרום, עמדו המלאכים להורגו. אמר להם: בשביל שני דברים שנתנו לי

"הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה, וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי" יש בפרשת האזינו משהו שונה מפרשות אחרות. משה אינו מצווה, אינו מוכיח ואינו מנהל משא ומתן. הוא שר.

לאחר תום הסיפור בין אמנון, תמר ואבשלום- הפרק מסתיים כך: "וְאַבְשָׁלוֹם בָּרַח וַיֵּלֶךְ אֶל תַּלְמַי בֶּן עַמִּיהוּד מֶלֶךְ גְּשׁוּר; וַיִּתְאַבֵּל עַל בְּנוֹ כָּל הַיָּמִים. וְאַבְשָׁלוֹם בָּרַח,

בשירת האזינו מזהיר משה את העם מהסתר הפנים של ה'. הסתר זה עלול להיות קשה ביותר. לדוגמה: "מִחוּץ תְּשַׁכֶּל חֶרֶב וּמֵחֲדָרִים אֵימָה גַּם בָּחוּר גַּם

מדרש חז"ל המצטט פסוק מפרשת וזאת הברכה מספר סיפור נוקב: "מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי יַנַּאי שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְרָאָה אָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה מְשֻׁפַּע בְּיוֹתֵר. אֲמַר לֵיהּ, 'מַשְׁגַּח

מילת המפתח של יוה"כ היא המילה "חיים". בתפילת העמידה אנו מוסיפים בכל עשי"ת שמונה פעמים את המילה חיים בקטעים: "זכרנו", "מי כמוך", "וכתוב", "בספר", וביום

לקראת יום כיפור, יותר ויותר אנשים בוחרים לקיים את מנהג הכפרות באמצעות כסף לצדקה. מה עומד מאחורי השינוי, מה קורה לתרנגולים בעונת הכפרות ולמה, בסופו

אפשר כבר להניח במידה רבה של ודאות כי המלחמה שבאה בעקבות הטבח הנורא בתולדות מדינת ישראל שהתרחש בשמחת תורה תשפ"ד לא תתקבע כמלחמת שמחת תורה

תפילת "ונתנה תֹקף" מרעידה את התודעה בכל עֵת. בין השאר משמיעות מילותיה את התיאור: "וכל באי עולם יעברון לפניךָ כבני מָרון. כבקרת רועה עדרוֹ, מעביר

״האזינו״ – מובן מאליו שמדובר במטאפורה, שהרי אין לשמיים ולארץ אוזניים, ואין הם מסוגלים להאזין במובן הפשוט של המילה. מעבר לכך, המילה ״האזינו״ יונקת מאבר