כל המאמרים במדור פורים

ספר 'ויקרא' מתחיל עם פירוט של עבודת הקורבנות. מתוך קורבנות אלו, אשר חלקן שייכות ליחיד וחלקן שייכות לעם כולו, בלט לי קורבן מעניין ומיוחד: "וְאִם

בדור האחרון נולדה קבוצה לא מבוטלת של "צעירים דתיים לשעבר" – דתל"שים, כך הם מכנים את עצמם, תופעה חדשה ומוכרת. אוכלוסייה זו לא שינתה את

הציווי למחות את זכר עמלק מבטיח שזכר עמלק לעולם לא יימחה, שהרי בכל שנה ויותר מכל עם אחר, הוא מוזכר. פרדוקס זה נמצא במהות מצוות

חג הפורים שנחגג השנה בצילן של המלחמה ושל השנה מרובת המחלוקות שקדמה לה, מקבל תובנות נוספות. בתוך האירועים הדרמטיים הרודפים זה את זה במגילת אסתר,

שאלה: האם חיילים שעסוקים בפעילות מבצעית שמתחילה עוד לפני עלות השחר ומסתיימת בשבת אחר הצהריים יוכלו לקרוא את פרשת "זכור" בזמן אחר במהלך השבת? תשובה:

אנטישמיות ושנאת ישראל היא תופעה ייחודית. אין לה אח ורע ביחס בין העמים. היא אינה דומה לתופעת "שנאת האחר" והזר. זוהי משטמה מהותית נגד העם

רציתי לכתוב על פורים. מה יותר משמח משבת לפני פורים? אבל אז היה הרצח הנוראי בחווארה, ואחריו עלתה חווארה בלהבות, ועם ישראל רתח לו הלב

לא סתם אמר הבעש"ט שהשמחה בכוחה לשבר חומות. השמחה משפיעה על המצב הבריאותי שלנו, ויכולה לחולל פלאים. ליצן רפואי, סטנדאפיסט ומי שמתמחה באושר וביישום פסיכולוגיה

  בישראל, כמו בישראל, אין יום דל. מחדל, קרנבל, סקנדל, פסטיבל. השכול והשמחה, האבל והמשתה, מעורבים זה בזה. בשבוע האחרון, בעיצומו של חודש ש"מרבין בו

טועים מי שמותחים ביקורת מוסרית על שמחת הפורים, וטועים לא פחות מי שחושבים שבמעשי נקם חסרי הבחנה הם הולכים בדרכם של מרדכי ואסתר אפשר היה