כל המאמרים במדור תורה ומדע בפרשה

לאחר סיום הציווי על מלאכת המשכן, הקב"ה פנה למשה: "וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד" (שמות

במסגרת התרומה שבני ישראל נצטוו להביא לבניית המשכן, הם סיפקו לעוסקים בהקמתו את התכלת, הארגמן ותולעת השני. רש"י מפרש (שמות כה, ד): "ותכלת – צמר

במבט שטחי נראה שקריעת ים סוף נוגדת את חוקי הטבע, שעל פיהם מתנהל העולם, דבר יום ביומו – האומנם ?! את המשנה באבות (פרק ה'

משחר ההיסטוריה האנושית ביקש האדם לכלכל את מעשיו במסגרת זמן מאורגנת ומסודרת. כדי לעשות זאת, הוא בחר בתופעה קוסמית החוזרת על עצמה בצורה קבועה. לאחר

המכות שניחתו על פרעה ועל העם המצרי, היו חלק מהבטחת ה' לאברהם אבינו בברית בין הבתרים: "וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי" (בראשית טו',יד').

בהתוועדות הראשונה בין הקב"ה למשה, התורה מתארת מחזה סוריאליסטי, שבו צמח הסנה בוער אך לא נשרף: "וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיַּרְא

משה נצטווה לקחת את חכמי הלב מקרב בני ישראל שיעסקו במלאכת המשכן, בייצור כליו ובהכנת בגדי הכהונה: "וַיִּקְרָא מֹשֶׁה אֶל בְּצַלְאֵל וְאֶל אָהֳלִיאָב וְאֶל כָּל

משה רבנו ירד מהר סיני עם הלוחות השניים בתום ארבעים יום וארבעים לילה, והוא נחשף לתופעה ייחודית: "וַיְהִי בְּרֶדֶת מֹשֶׁה מֵהַר סִינַי וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת

לצורך בניית המשכן משה נצטווה לקחת חומרים בעלי צבע מגוון: "וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת: וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ וְעִזִּים: וְעֹרֹת

בתיאור מכות מצרים נמצא שבחלק מהן פרעה ביקש ממשה להסיר את המכה, תוך הבטחות סרק למתן אפשרות של יציאה לשלושה ימים, בכדי שבני ישראל יעבדו