כל המאמרים במדור תורה ומדע בפרשה

עוגות מצות כי לא חמץ

ביציאת מצרים נאמר על בני ישראל: "וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם עֻגֹת מַצּוֹת כִּי לֹא חָמֵץ כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם…" (שמות יב'). רש"י : "עגת

קראו עוד »

לא רק מכה אחת

הקב"ה הנחית על פרעה ומצרים עשר מכות. מדוע אי אפשר היה להסתפק במכה אחת כדוגמת מכת בכורות ששכנעה את פרעה לשלח את עם ישראל מארצו,

קראו עוד »

שיעבוד מצרים כגורם מחסן

לאחר מות דור היורדים למצרים החל שיעבוד הצאצאים: "וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם: וַיַּעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ: וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה

קראו עוד »

הרצת מבחן לעבודות במשכן

לאחר הקמת מבנה המשכן וסידור כלי המשכן, משה בעצמו עשה את העבודות המתאימות לכל כלי: "וַיִּתֵּן אֶת הַשֻּׁלְחָן בְּאֹהֶל מוֹעֵד, וַיַּעֲרֹךְ עָלָיו עֵרֶךְ לֶחֶם. וַיָּשֶׂם

קראו עוד »

חטא העגל לשמצה בקמיהם

אחד הביטויים הקשים להבנה מופיע בפרשה, בעקבות חטא העגל: "וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת הָעָם כִּי פָרֻעַ הוּא כִּי פְרָעֹה אַהֲרֹן לְשִׁמְצָה בְּקָמֵיהֶם". המלה שִׁמְצָה מופיעה פעם

קראו עוד »

היח"צ של מזבח הקטורת

לאחר סגירת מעגל הציווי על בניית המשכן, כליו וכו', מופיע הציווי על עשיית מזבח הקטורת: "וְעָשִׂיתָ מִזְבֵּחַ מִקְטַר קְטֹרֶת עֲצֵי שִׁטִּים תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ". שאלו המפרשים:

קראו עוד »

ויקחו לי תרומה

אנו מעלים על נס את אלה שתורמים מהונם לנזקקים. האומנם הם זכאים להילה ולכבוד על נדיבותם? עפ"י פסוקי התורה והפרשנים, לא בהכרח. "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי

קראו עוד »

הקדמת נעשה לנשמע

נוהגים להעלות על נס את העובדה שבני ישראל הקדימו "נעשה לנשמע" במתן תורה. רש"ר הירש: "הדברים שבכתב לא כללו אלא יסודות המצוות בקיצור הלשון, כפי

קראו עוד »

סייגים בלא תחמוד

בדיבר העשירי התורה מצווה: "לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ". חז"ל ומפרשי המקרא תוהים על מקומו

קראו עוד »

פרעה בלע את הפיתיון

הקב"ה הניח פיתיון לפתחו של פרעה בכדי להביאו אל שדה הקטל, אל הים. הפיתיון היה בצו האלוקי: "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיָשֻׁבוּ וְיַחֲנוּ לִפְנֵי פִּי

קראו עוד »
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן